שביעי

האמת של העמ הזה - והיא פשוטה. צריכ רק לומר אותה, וזה מה שאני מתכוונת לעשות”. משבי שומרונ, 43 ונ הר מלכ, בת נולדה בירושלימ וגדלה בבית לא דתי, עד שבכיתה ד' בחרה לעצמה מ לול 12- דתי. היא שובצה השבוע במקומ ה ברשימה המאוחדת עמ הציונות הדתית )שישית בעוצמה יהודית(. מי הדמות שהשפיעה עליכ? ” בתא שלי. אבא בא מבית חילו ני, ואמא הייתה דתייה לשעבר שג דלה בבית חרדי. ל בא ו בתא היה חשוב שנשמור על המ ורת, ו בתא הצליחה בחוכמתה למשוכ אותי לתוכ העולמ הדתי בעזרת יפורימ. בתא היא אישיות, לפיד של אמונה שבגיל עלתה מעיראק לבדה, באמצעות 16 משאית דגימ שעברה את הגבול. היא .”90- אישה גיבורה, בת למעלה מ בהמשכ למדה ונ הר מלכ באולפנה, שימשה קומונרית בבני עקיבא ונחשפה בפעמ הראשונה למ פעל ההתיישבות בעקבות לימודיה במדרשה בשבות רחל. ”כל מה שפ גשתי דרכ התקשורת על ’המתנחלימ’ התמו שמ”. ”תדאגי לעצמך ולתינוק” נישאה לשולי הר מלכ, 2001- ב ויחד המ קבעו את מגוריהמ בחומש. ”באותמ ימימ, שלושה מתושבי חומש נרצחו בפיגועימ והיה ני יונ ליצור מעינ גרעינ דתי בתוכ היישוב, שהיה אז בעל אופי חילוני. חוצ מאיתנו ועוד כמה בודדימ, לא הייתה היע נות. היה מדובר ביישוב קצה, ו פ גנו טרור על הציר ברמה יומיומית. כשיצאנו מהבית לא ידענו אמ נחזור. אנשימ פחדו. שולי היה רכז קליטה, נהג אמבולנ וע ק בחינוכ. החלטנו ללכת על מודל חדש: הקמת ישי בה, שבה ילמדו צעירימ שיצמחו יחד עמ היישוב ובבוא העת יבנו בו את ביתמ”. בראש חודש אלול תש ”א עלו לימור ושולי לחומש. בדיוק שנתיימ אחר ככ, בראש חודש אלול תש ”ג, התרחש האירוע שעיצב את חייה וזרע את ניצני עשייתה הציבורית. ”שולי ואני יצאנו מההורימ שלו בכוכב השחר לכיוונ הבית שלנו בחומש”, היא נזכרת. בנה הבכור, אהוביה יאיר, נשאר אצל בו ו בתו. ”זה , ובאחד משיפולי הדרכ 11 היה בשעה הופיעה חולייה של חמישה מחבלימ”. היא הייתה אז בהריונ מתקדמ. ”שולי קלט אותמ ראשונ וביקש שא תכופפ. המ פתחו עלינו באש ואני נפגעתי ביד שמאל. שולי רכנ מעליי וגוננ עליי ביד אחת, וביד השנייה אחז בהגה. נ ענו במהירות ועבר נו את המחבלימ. אמרתי לו ’ברוכ השמ, אנחנו חיימ’ ואז הוא התרוממ לשתי שניות ופתאומ התחיל להאיצ את הרכב. הוא התמוטט, והרכב נטה לכיוונ התעלה בצידי הכביש, דהר בתוכה והתנגש ב לע. התהפכנו, ואז הכל נעצר”. כשהיא פצועה, לימור יצאה מה רכב בלי לדעת מה מצבו של בעלה. ”באחת הנ יעות המשותפות שאלתי אותו מה נעשה אמ יקרה לו משהו. הוא ה ביר לי שלכדור יש חור כני ה ויציאה, אבל אמ הפגיעה היא בראש זה כמעט ח ר יכוי. הדבר הראשונ שעשיתי היה לה תכל על הפנימ שלו. ראיתי שהוא מלא בדמ, אבל לא יד עתי אמ זה הדמ שלו או שלי. עלי תי לכיוונ הכביש כדי להזעיק עזרה. הייתי עמ יד מרו קת ופנימ חתוכות ופעורות, והייתה דממה איומה”. לב ופ הגיע לאזור רכב יהודי וע ליו רופא וחייל. ”לאחר שהתהפכנו, תושבי הכפר השכנ החלו לרדת בשי רה ובצהלות, ועמ מקלות בידיימ. החייל הרחיק אותמ מיד, והרופא ניגש לבדוק את שולי. כשהוא חזר הוא אמר לי ’את צריכה לדאוג לעצ מכ ולתינוק’. באמבולנ שמעתי אותו מדווח שהוא בדק את שולי וקבע את מותו במקומ”. לימור הגיעה לבית החולימ והח לה לעבור בדיקות, בזמנ שהיא מנ ה לדחות את הלוויית בעלה כדי שתוכל לא הצלחתי לעצום עיניים ולהירדם, עד שהחלטתי להתמודד עם התמונות שבראשי. בהלוויה של שולי, מתוך האמבולנס על כיסא גלגלים, פניתי למחבלים ואמרתי להם שהם לא יפחידו אותי, כי אני חוזרת הביתה שולי ז"ל ולימור עם בנם אהוביה יאיר למטה: חומש לאחר הגירוש 90 צילום: אוליבייה פיסוטי, פלאש 16.09.22 | כ' באלול תשפ"ב | 505 גיליון | 30