שביעי

16.09.22 | כ' באלול תשפ"ב | 505 גיליון | 6 הערבי מאומ אל פחמ, נידאל אגבא רצח העיתונאי ריה, היה חי ול על רקע משפחתי, רק שהעיתונות הישראלית לא היתה מוכנה לוותר על הזדמנות להתעטפ ברומנטיות של התנקשות בדמוקרטיה, לקוננ במבט מצועפ על פגיעה בחופש העיתונות ולחזור ולקשקש במו פי ופהשבוע על ה כנה הנ שקפת לנוטרי חופש הביטוי. חלקמ האשימו את מדינת ישראל באחריות למחדל ובעצימת עינ. אצל הדוברימ הערבימ האחריות גולגלה במלואה על משטרת ישראל. ד"ר יו פ ג'אברינ, ח"כ לשעבר ומרצה למשפט וחינוכ, לא הי לרגע: "האלימות והפשיעה הגואות בחברה הערבית הנ תוצאה של שנימ ארוכות של מדיניות משטרתית שהפקירה את הישובימ הערבימ לגורלמ". המציאות מ תבר יותר עלובה ופחות הירואית. אגבאריה נרצח כי אחיו הנמלט היה חייב כ פימ לגו רמימ עבריינימ ובכפופ לכללי המגזר, רציחתו היתה פיצוי חלקי לכ פ שלא הושב. לא עיתונאי ולא עבדאי. • הני יונ הקבוע של ערביי ישראל להטיל את אשמת הפשיעה ברחובותיהמ על גורמי שלטונ יהודימ, יכול ויש בו גרעינ של אמת, אלא שחברה המב ת את בטחונה רק על כוחות משטרה חיצוניימ ולא על חינוכ פנימי, מו ר היקפי וערכימ קהילתיימ היא חברה מ וכנת שאינ בה עמוד שדרה אנושי שמייצב אותה. הטענה שמדובר בקומצ עברייני שמטיל אימתו על התושבימ פועלת לרעת הטוענימ. כיצד הרבימ אינמ עומדימ מול המ עטימ? מדוע המשטרה צריכה לגשש באפילה ולא לקבל בעת הצורכ את עזרת הרבימ והטובימ. למה כאשר המשטרה נכנ ת לכפרימ ערבימ או בדואימ היא נאלצת לנו מפני פרצי אלי מות פונטניימ? אינ גינויימ, אינ חרמות ואינ נידויימ. להיפכ, קולות העידוד כנגד מערכת אכיפת החוק מגיעימ דווקא מרא שי הציבור הערביימ שברוב המקרימ המ גמ ראשי החצ בהפג נות והמ מרבימ בעימותימ פיזיימ עמ חיילימ ושוטרימ ונוקטימ ביח משפיל ומבזה כלפיהמ. גמ הטענה שעוני מוביל לפשיעה דינה להיהדפ. כאשר רואימ את ממדי הפשיעה הזעומה בחברה החרדית לעומת נתוני הפשיעה הגבוהימ גמ באזורי אוכלו ייה ערבית מבו ת נדמה שהאלימות שמ אינה ת כול של רעבימ אלא מציאות חיימ שגרתית. • ובעיקר, המורא המשתק מפני כוחות עבריינימ, כפי שטוע נימ הערבימ, צריכה להוביל למ קנה הבעייתית שמדינת יש ראל לא יכולה להפקיד בידי אוכלו יה זו עמדות כח ממ דיות. החששות שהמ מבטאימ מפני כוחמ של העבריינימ המקומיימ עלולה לגרומ להמ להימנע מאכיפת חוק, להתבטל מול דרישות עברייניות, להעלימ עינ ממעשיהמ, להיות נתונימ ל חיטה ול בקש לרצותמ. מי שחושש לפנות למשטרה שמא יבולע לו, מה ה יכוי שיוכל להיות בעצמו שוטר האחראי למעצר פושעימ? המקרה של הניצב הערבי הראשונ ג'מאל חכרוש, שעמד בראש האגפ ל יכול פשיעה במגזר הערבי, שנקלע לזירת פשע בכפר כנא ונמלט ממנה כשהוא מדלג במדרגות מעל קורבנ דקירה מדממ, היה צריכ לטלטל את כל מערכת החשיבה הישראלית. בכיר השוטרימ המו למימ שתפקידו ל כל פשיעה, התנהג כאזרח עלוב ומבוהל שמ ב מבטו ממעשה עבירה ולא טורח אפילו להעניק עזרה לפצוע. במקומ להתמודד עמ עומק הבעיה, העדיפה משטרת ישראל ולמעשה גמ מדינת ישראל, לה ב מבט ולהדיח את ניצב חכרוש • כאילו הבעיה היא העכבר ולא החור. amnonzst@gmail.com כוחות משטרה במקום בו נרצח אגבאריה. אום אל פחם ההסתה נגד המשטרה, האלימות כשגרה וחוסר שיתוף פעולה עם החברה הערבית מאשימה את כל העולם מלבד עצמה • מערכות החוק הטענה שמדובר בקומץ עברייני פועלת לרעת הטוענים. כיצד הרבים אינם עומדים מול המעטים? מדוע המשטרה לא מקבלת בעת הצורך את עזרת הרבים? 90 צילום: פלאש אמנו ן שומרו ן