שביעי

23.09.22 | כ"ז באלול תשפ"ב | 506 גיליון | 10 בחור ישיבה ש יפר שיתף אותי פעם בדמעות על הקרי ה שחש אחר הימימ הנוראימ. הציפיה הדרוכה והנרג שת לתפילות משמעותיות שיוצאות מקירות הלב, הפכה לאכז בה גדולה כי הוא פשוט לא הצליח להביע את עצמו כפי שחלמ. יש פוטנציאל גדול מאוד ביומ הזה, אבל צריכימ להתכוננ לקלוט אותו. אנחנו נעימ בינ שני קצוות: האחד אדישות כי 'ממילא' אינ בכוחנו להיות באמת 'נוכחימ' במעמד המלכת ה' והשני השתוקקות עד כלות, עד אי יכולת להוציא אותה אל הפועל, מרוב שהיא חורגת מנ הגבולות האנושיימ שלנו. חכמינו הורו שביומ הזה צריכימ לבוא לבושימ היטב ולאכול ולשתות ולשמוח. למה? כי "חדות ה' היא מעוזכמ". איכ הולכ יומ הדינ עמ 'חדוה' בדיוק? איכ היומ שבו בריות בו יכתבו מי לחיימ ומי למוות, יכול לעבור בחדוה? איכ אפשר לאכול בכלל, מרוב פחד? כנראה שצריכימ להבינ אחרת את הימימ הקדושימ האלה. חיינו רצופימ תירות ומבוכות וקשה לנו לראות את ההשגחה האלוקית או לכל הפחות את מלכותו. איכ ה' "מלכ על כל הארצ" אמ ככה מאיימימ על בניו בהשמדה ח"ו? היכנ היא מלכותו אמ כל נבל יכול לעשות בנו כרצונו בלא לשלמ מחיר? התמיהות האלו עמו קות מאוד בתודעתנו. ככ אנחנו קולטימ את המציאות. אנחנו עדימ לככ כיומ, בכל הנוגע ל וגיית הפו ט מודרנה שבשל המבוכה הגדולה הזו חדרה אפילו לחלקימ בעולמ הדתי. לכאורה יאמרו אנשימ - איכ נדע מה האמת? על מה נילחמ אמ כל מה שיש לנו להציע, הנ רק השערות על החיימ? "אנחנו יכולימ כמובנ להציע את העמדה שלנו, אבל לזכור ול קבל שאינ בידינו הביטחונ שזו האמת ואינ בילתה". זו אולי הת פי ה המנבאת ביותר את מה שקבעו חכמימ - הגאולה מתקדמת לצד היאוש ממנה. היאוש כמ קנה לככ שאינ בידינו להבינ את הנהגת ה' ואינ לנו מושג איכ העולמ הזה נגאל ושכינה מתגלה בו. זה האור הגדול שגנוז בראש השנה. דומה הדבר לילד שיש לו טענות כלפי הוריו שהתיח ו אליו באופנ לא נאות. לפני הכל יש חשיבות קריטית לידיעה המוחלטת שהמ אכנ הוריו, כי הפרשנות לחיימ תלויה במידה רבה מאוד בככ. כי "אמ אני בנמ האהוב, ברור שאתאמצ מאוד להבינ מדוע נהגו בי ככ למרות אהבתמ". ראש השנה מאיר את האופק ובככ משיב אותנו אל נקודת המוצא הזו. זו התשובה הגדולה שאנחנו קרואימ אליה. ראש השנה מאיר לנו שיש ודאות בעולמ והיא חזקה יותר מכל השאלות וה פקות. יש מלכ ומלכותו בכל משלה. "זה היומ תחילת מעשיכ זיכרונ ליומ ראשונ". זה היומ שבו אנחנו מנצחימ את השקר של העולמ, כי מתברר לנו למעלה מכל פק שה' הוא מלכ וה' גמ ימלוכ לעולמ ועד. זו ידיעה בהירה ומשמחת, שמייצבת את הקרקע מתחת לרגלינו ומונעת אותנו מלגלוש אל היאוש הנוח. השמחה של ראש השנה באה לשימ אותנו בעמדת 'נוכחות' באירוע. את הודאות שבמלכות ה' חוגגימ. יש לנו מלכ! בחר אותו בחור להתפלל בבית הכנ בשנה הבאה ת המרוקאי הקטנ והחמימ של ילדותו והוא שב משמ בפנימ מאירות, כי לא המתח נדרש, אלא הנוכחות המלאה אל מול פני ה'. כפי שדוד המלכ העיד על עצמו: "אני יראתי מתוכ שמחתי, • ושמחתי מתוכ יראתי", כתיבה וחתימה טובה. Aaron@achay.org.il זה היום שבו אנחנו מנצחים את השקר של העולם, כי מתברר לנו למעלה מכל ספק שה' הוא מלך וה' גם ימלוך לעולם ועד. זו ידיעה בהירה ומשמחת, שמייצבת את הקרקע מתחת לרגלינו 90 צילום: יונתן זינדל, פלאש הרב אהרו ן אגל־טל • אבל זהו גם יום חג בו אנו שמחים, חוגגים וסועדים • ראש השנה הוא יום הדין כיצד אפשר לאכול ביום הדין? כנראה צריך להבין אחרת את הימים הקדושים האלה