שביעי

30.09.22 | ה' בתשרי תשפ"ג | 507 גיליון | 12 אביתר ליכטמן התנצלות הלוחם עמד על הבמה יצחק הקשיש בקיבוצ ניצנימ, ומולו קהל של מאות אנשימ שבאו לחגוג עימו את יומ הולדתו . זה יכול היה להיות עוד יפור 100- ה על אדמ שזכה להגיע לגיל מופלג, אבל זה יפור שונה. יפור על בקשת ליחה, על מחילה ועל תיקונ גדול שהגיע לאחר עשרות שנימ. בערבו של יומ הכיפורימ, אני נזכר באחת הפרשיות ההי טוריות המורכבות שהיו כאנ, ולצידה באלופ יצחק פונדק ז"ל, האיש שלימד אותנו איכ מבקשימ ליחה גמ כשמאוד קשה. הימימ היו ימי הכרזת העצמאות, והמ צרימ פלשו בכוחות גדולימ לעבר מדינת ישראל המתחדשת. לצד חטיבות צה"ל שקיבלו את פניהמ וני ו לבלומ אותמ, עמדו מ פר ישובימ בודדימ בשטח, ובהמ קיבוצ ניצנימ. אנשי ניצנימ, ולצידמ מחלקה של חיילי גבעתי, עשו הכל בשביל למנוע מהמצרימ לכבוש את שטחו הא טרטגי של הקיבוצ, על כביש מג'דל )אשק לונ( - תל אביב. במשכ שבעה ימימ הופגז הקיבוצ ללא הרפ על ידי המצרימ שכבר כבשו את יד מרדכי. עמ התמקמות הצבא המצרי ליד גשר עד הלומ, המ החלו לנ ות לכבוש את הקיבוצ הקטנ. האש הייתה כבדה, עמדות המגינימ נפלו בזו אחר זו ומ פר ההרוגימ טיפ לעשרות, אבל המ המשיכו להילחמ כמעט עד הכדור האחרונ, תוכ שהמ נ וגימ אל מבנה "הארמונ" הניצב שמ עד היומ. כאשר הבינו שאינ ברירה, יצא אברהמ שוורצשטיינ מפקד ניצנימ לחתומ על כתב כניעה כדי למנוע טבח במגיני הקיבוצ, אכ נורה ונהרג על ידי המצרימ, ובעקבותיו גמ מירה בנ ארי, מגיבורות הקרב. מגיניה נלקחו בשבי, ניצנים נפלה, אכ הקרב שלהמ רק התחיל. לאורכ המל חמה, הוציא אבא קובנר, קצינ התרבות של חטיבת גבעתי, "דפ קרבי" שהיה בעצמ עלונ שנועד לחזק את רוח הלוחמימ. מיד אחרי נפילת ניצנימ, הוצא דפ קרבי שתוכנו הביע בוז לאנשי ניצנימ שהעדיפו להיכנע, ולא ליפול עד אחרונ החללימ. מאותו רגע, הוכתמ שמו של הקיבוצ. כאשר המגינימ שנשארו בחיימ חזרו מהשבי המצרי, המ גילו שברחבי הארצ מ תכלימ עליהמ כבוגדימ שהעדיפו למ ור את קיבוצמ לידי המצרימ. המגינימ לא ידעו את נפשמ. המ, שיכלו ל גת עוד לפני בוא המצרימ, והחליטו לעמוד מולמ בקרב גבורה ארוכ וקשה, נתפ ימ כפחדנימ? כבוגדימ? הכאב היה צורב, פונדק ביקש, על אף שלא היה חבר ניצנים, שלאחר פטירתו ישאירו לו מקום לצד חללי הקרב בניצנים. כי רק לצד גיבורים כאלו, הוא רוצה להיקבר והוא פילח את הלב גמ עשרות שנימ לאחר מכנ. אבל לא רק את ליבמ של אנשי ניצנימ. של 53 יצחק פונדק, היה מפקד גדוד גבעתי בזמנ הקרבות. הוא הרגיש אח ריות בשמ החטיבה לעוול שנעשה להמ. והאיש שהגיע כבר לדרגת תא"ל, שמ את המצ'ואיזמ הצבאי בצד, והגיע להתנצל. תהליכ המחילה היה מורכב וכואב. אבל אנשי הקיבוצ לחו לו, והוא פעל להנצחת גבורתמ באופנ ציבורי. אבל ליצחק זה לא ה פיק. הוא ביקש, על אפ שלא היה חבר ניצנימ, שלאחר פטירתו ישאירו לו מקומ לצד חללי הקרב בניצנימ. כי רק לצד גי בורימ כאלו, הוא רוצה להיקבר. , הוא חגג בקי 100 את יומ הולדת גיל בוצ, בינ האנשימ שראה כגיבורימ, ובקשתו נענתה. מאות מאנשי ניצנימ שרו לו שירי יומ הולדת ובירכו אותו באירוע מרגש. שקיבל בי , יצחק, 104 בגיל נתיימ דרגת "אלופ", עצמ את עיניו בפעמ האחרונה, ונטמנ לצידמ של גיבורי ניצנימ, כשהוא וגר מעגל של גבורה, • ליחה, תיקונ ומחילה. 054-7728242 לתגובות בווטסאפ האלוף פונדק ז"ל מקבל אות הוקרה מהרמטכ"ל דאז בני גנץ