שביעי

ימימ הנוראימ ה תיימו בקול תרועת שופר, אבל חודש תשרי כולו אינו שגרתי עבור מיליוני יהודימ בישראל וברחבי העולמ, שמשקיעימ בהכנת מטעמימ ל עודות בחגימ, מחפשימ אתרוגימ מהודרימ ומבלימ שעות ארוכות בבתי הכנ ת. נכונ הדבר גמ אלפ היהודימ שמתגוררימ 92- בנוגע ל במדינות העולמ המו למי, ופועלימ בדיוק כמו אחיהמ במקומות האחרימ. מאחורי האופרציה הזאת, שנשמ עת מורכבת יותר מאשר קיומ החגימ בישראל או בארצות 'נייטרליות', עומד איחוד הרבנימ במדינות האי ארצות. יו"ר 15 לאמ, החולש על הארגונ, הרב מנדי חיטריק, מ פר על ההיערכות: ”יש מקומות שבהמ צריכ לשנע ארבעה מינימ ושופרות לקהילות השונות. לקהילות שבהנ ח רימ חזנימ, צריכ לדאוג שיהיו. יש מקומות שבהמ יש יהודימ, אבל אינ בתי כנ ת, אז צריכ לארגנ מניינימ”. בעיתות שגרה משמש הרב חיט ריק כרב הקהילה האשכנזית הוותי 18 קה באי טנבול. ”אצלנו בעיר יש בתי כנ ת, עמ רבנימ וחזנימ, והאתגר שלנו הוא לשכנע את היהודימ להגיע לבית הכנ ת. באיחוד האמירויות מנ ימ לארגנ את בתי הכנ ת של הקהילה המקומית ול ייע לתיירימ. בקהילה הקטנה באלבניה הולכ הרב יואל קפלנ ומעורר את בני המקומ לתשובה בצרכי החג. לחלק מהמקומות אנחנו שולחימ בחורימ כשליחימ זמניימ”. ויש גמ קהילות שפועלות תחת משטרימ עוינימ. ”יש מקומות שעדיפ שלא להזכיר את שמותיהמ, שאליהמ אנחנו שו לחימ את צרכי החג בדרכימ שונות מהמקובל. עדיינ יש יהודימ בכל העולמ המו למי. יש חמישה ב וריה ושניימ בלוב. יש גמ יהודימ מעטימ באלג’יריה, במצרימ ובלבנונ, ויהודי אחד או שניימ ב ודאנ. אנחנו בקשר איתמ ומשתדלימ לעזור להמ במש לוח שופרות, לולבימ ואתרוגימ ו י דורי תפילה. אנחנו עושימ הכל כדי שיהודימ יוכלו לחגוג את החגימ. ”ל יוע הזה יש פנ נו פ, והוא עצמ העובדה שהיהודימ במקומות הללו יודעימ שיש גופ שיכול להיות איתמ בקשר. הלוא ב ופ קשה ליהודימ במדי נה מו למית, שאינ לה יח ימ דיפלומטיימ עמ המערב, להשיג את צרכי החג. לפעמימ המ חוששימ להצהיר בגלוי שהמ יהודימ. העוב דה שיש רבנימ בתוני , באי טנבול או באמירויות מקילה גמ על היהודי שחי בכוויית, בערב ה עודית או בכל מקומ אחר. אנחנו משתדלימ שהרב נימ שלנו יבקרו יהודימ בכל מדינה מו למית שבה המ חיימ, גמ במקומות שאני כרגע מנוע מלהזכיר”. השוחט כבר לא בא לסוריה כשמדברימ על מדינות האי לאמ בהקשר היהודי, קשה שלא להצית את הדמיונ בנוגע לקהילה שחיה דווקא באיראנ. ברפובליקה האי לאמית אלפ יהודימ, ובר 12- מתגוררימ כ בתי כנ ת. ”אנחנו 80- חביה יותר מ מקיימימ קשר רציפ עמ יהודי איראנ”, מ פר הרב חיטריק. ”אנחנו מתאמימ עמ הרבנימ משלוחי ארבעת המינימ. את מה שאי אפשר ל פק באיראנ, אנחנו מ פקימ לרוב דרכ טורקיה, איחוד האמירויות או אזרבייג’נ בכל מיני אמצעימ, למשל דרכ מדינות שגובלות באיראנ ויש להנ יח ימ די פלומטיימ עמ השלטונות בטהרנ”. ומעבר לתקופת החגימ, מה מצב הקהילה היהודית באיראנ? ”יש קהילות בטהרנ, בשיראז ובעוד כמה ערימ, ובכלל, באיראנ מתקיימימ חיימ יהודיימ שוקקימ - יש בתי דינ יהודיימ, מקוואות, תלמודי תורה, שחי טה כשרה. באמת קהילה לשמ ולתפארת. רק בטהרנ יש שש מ עדות כשרות”. נשמע פ טורלי. ”בגלל ה כ וכ הידוע בינ איראנ לישראל, מובנ שיש קשיימ. קשה להגיע, לבקר ולהיות בקשר עמ בני הקהילה. אנו עוזרימ להמ לא רק לשמר את החיימ היהודיימ, אלא גמ לפתח אותמ - להגדיל תורה ולהאדירה. חשוב להבינ שיהודימ אז "באיראן מתקיימים חיים יהודיים שוקקים - יש בתי דין, מקוואות, תלמודי תורה, שחיטה כשרה. בטהרן יש שש מסעדות כשרות. בגלל הסכסוך עם ישראל יש קשיים, אבל אנחנו עוזרים לא רק לשמר את החיים היהודיים, אלא גם לפתח אותם" צילום: איחוד הרבנים במדינות האסלאם להגיע ליהודים בכל מקום. הקהילה בג'רבה שבתוניסיה גם המוסלמים מפרידים בין מדינות לדתות. הרב חיטריק במהלך עבודתו 07.10.22 | י"ב בתשרי תשפ"ג | 508 גיליון | 46