שביעי

51 | 07.10.22 | י"ב בתשרי תשפ"ג | 508 גיליון צילום: מתוך אתר בני דוד - עלי בצהריימ כי מחר ייגמר התקציב”, מתבדח אחד התלמידימ. בקצה המ דרונ, עומדימ חמישה תלמידימ ליד המדרגות. המ מנ ימ להבינ את הבדיחות על זהבה גלאונ, פוליטיקאית שעד לפני כחודש אפי לו לא שמעו עליה. החמישה הגיעו לעלי מכל קצות ארה”ב - מלו אנג’ל ועד מינ וטה. אחד הרבנימ מ ביר לי שזו הפעמ הראשונה שהמ כינה מקבלת מ פר כה רב של ’חוצ ניקימ’. ”אנחנו לא רוצימ להפוכ את הישיבה שלנו לישיבה ’אמריקאית’, אלא שהחבר’ה האלה ילמדו איכ זה להיות ישראלימ, ימצו את הפוטנ ציאל שלהמ ברוח המכינה ויתגיי ו ליחידות המובחרות ביותר שיש”. אחד התלמידימ, יו פ גרינברג ממיאמי, מבינ על מה רבו מדבר: ”חיפשתי מ גרת דתית שיכולה להכינ אותי לצבא כמו שצריכ. עלי הייתה החיפוש הראשונ שהופיע במחשב, מפני שהיא מכינה ידועה מאוד. בתכל' לא ידעתי שומ דבר על עלי לפני שהגעתי, אבל אני נהנה מאוד. יש בעלי תחושה ישראלית ומאוחדת - מהחברימ ועד הרבנימ והצוות. אני בא מרקע חרדי-אמרי קאי, ששונה מאוד מהרקע הישראלי. אינ אותה פתיחות ואכפתיות, היש ראלימ הרבה יותר פתוחימ, מזמינימ וגמ קולניימ". אמיתי טרבל י, בנ להורימ שירדו לבו טונ, מזדהה עמ התחושות של יו פ: ”גדלתי בבית ישראלי, אבל תמיד חייתי ב ביבה אמריקאית. הח ברה בארה”ב מגוונת, כל אחד שונה מהשני ואינ תחושה של אחדות. בארצ התחושה היא כמעט משפחתית”. אבא הסתיר את הכיפה אפ שהחבורה כולה חולקת רצונ עז להשתקע בישראל לאחר שירות משמעותי בצה”ל, תהליכ ההתנת קות מהמשפחה ומה ביבה המוכרת לתקופת זמנ בלתי מוגבלת הוא לא עניינ של מה בככ. אלי לטוינ מלו אנג’ל מ ביר מה בכל זאת גרמ לו להתמודד עמ החששות ולרכוש כר טי בכיוונ אחד: ”אינ הרבה משמ עות לחיימ בארה”ב. אתה יכול לגור בבית גדול וב ביבה יפה ומטופחת, אבל ב ופ היומ זה ריקני. כאנ, בארצ, אני הולכ למכינה ואני מרגיש שבכל דבר שאני עושה יש משמעות. הערכימ היהודיימ והישראליימ הרבה יותר חזקימ מהערכימ האמריקאימ. אתה מרגיש שכל לימוד וכל אימונ נועדו כדי שב ופ תתגיי ותשמור על אזרחי המדינה”. בנימינ פולד, ’ותיק העולימ’ שה גיע מניו ג’רזי לפני כשנה: ”ההורימ שלי תמיד חינכו אותי ללכת בדרכי הציונות. הייתי מגיע מדי שנה לי שראל ביומ כיפור, ב וכות ובפ ח. לימדו אותי לחזק את הקשר עמ ישראל, ולכנ זה היה טבעי עבורי שמתישהו אעזוב לגמרי את ארה”ב ואעבור לכאנ לתמיד”. לא הייתה התנגדות מצד המשפ חה שתעזבו את אמריקה? אמיתי: ”אמא שלי ירדה מהארצ שנימ, והיא די התנגדה לככ. 25 לפני מאז כיתה ו’ חלמתי לעלות לארצ, והיא תמיד אמרה לי שהחיימ ביש ראל קשימ יותר. לא ה כמתי איתה, אני מחפש חיימ של משמעות שלא כוללימ רק לימודימ בקולג’. בכי תה שלי תמיד אמרו לי שאפ פעמ לא אוכל באמת להיות ישראלי. המ רואימ את הישראלימ כקשוחימ וח רי רגישות, אבל בפועל אני מרגיש ההפכ. האווירה פה הרבה יותר מש פחתית ומחבקת מאשר בארה”ב”. נתנאל בנ מגיע מבו טונ, כמו אמי תי. ”גמ אמא שלי ישראלית, ודווקא לא התנגדה שאעלה ואתגיי ”, הוא משתפ בעברית מושלמת, ”אבל ה ביבה התנגדה - המורימ בבית ה פר אמרו לי שאני רק חושב שאני ישרא לי, אבל כשאגיע לארצ יצחקו עליי ולא אצליח לשרוד את הצבא. בבו טונ