שביעי

28.10.22 | ג' בחשון תשפ"ג | 510 גיליון | 8 שרו ן רוטר בדרך הביתה מתמודדימ מתברר שלא מעט עמ ילדימ שבחרו לא להמשיכ את הדרכ, או להמשיכ אותה בדרכ שלהמ, קרי חל קית, קרי 'דתי לדעתי'. תכל' , זה נכונ שיש הלכה ודרכ מכוונת, אבל יש בה גמ המונ מרחב ובתור הדור שחכמינו הזדעזעו מהמחשבה שייאלצו לחיות בו )והנבואות מתקיימות אחת לאחת שכל מה שאמת נראה שקר, שכל מה שוודאי בדרכ הטבע הופכ לבחירה או שאלה, וכל מה שמבקשימ להתיר נמצא לו תירוצ( אז איכ אפשר להאשימ אותנו ואת הילדימ על הזליגות, ה פקות וההרהורימ? לפעמימ בא לי לשלוח את כל הנוער ל מינרימ של חוזרימ בתשובה. אשכרה יש להמ שאלות שהיו לי כשהייתי חילונית. נכונ, לרוב המ מאמינימ ומתחברימ לקונ פט הכללי, אבל כשיורדימ לפרטימ - המ לא זוכרימ למה מברכימ לפני האוכל, ולא גורימ שיציאת מצרימ קרתה באמת. ברור שלא כולמ עומדימ שמ, אבל אולי בישי בות ובאולפנות לוקחימ את החינוכ הב י י קצת כמובנ מאליו, ועובדימ על לבנות עוד קומות בלי שהב י יציב מ פיק. הלוואי שהמרכזימ בתל אביב כמו 'נפש יהודי' ו'המקומ' יפתחו את שעריהמ לנוער שלנו. הלוואי שהבנות יוכלו להיפגש עמ בנות תל אביביות רווקות מבוגרות, שמ גלות את נפלאות היהדות ו ופ ופ ניתנת להנ תקווה למצוא חיימ זוגיימ מיושבימ. הלוואי שהבנימ ייפגשו עמ אלו שכבר קצו בחופש המוחלט, כי זה השאיר אותמ חלולימ, מרוקנימ ואומללימ כל ככ, שהמ עשו את הבלתי יאומנ ונגד כל ה יכויימ והבושות העזו ללכת ללמוד יהדות, אפילו שכל חייהמ בזו לה כל ככ. הלוואי שיעבי רו להמ את ההרצאות המדהימות על שר שרת הדורות, המהפכ וכו' במקומ ההר צאות על חוזרימ בתשובה שנ עו להודו וגילו את האמת )שרק גורמות להמ לרצות לעשות יבוב בדיקה בהודו ולגלות אללה יו טור... מודעת לזה שההצעה שלי היא קצת גול עצמי, אבל מאז שיש לי בנות מתבגרות באולפנה, הבנתי שההרצאות לא ממש עובדות עליהנ וויתרתי(. בהוריו כהורה שבעצם 'בגד' ועשה את הדרכ ההפוכה, אני רוצה לח שוב שתפקידנו הוא פשוט לאהוב ללא תנאי וללא דאגה לתוצאה של בחירתמ. להפעיל את האמונה בהשגחה הפרטית. הקדוש ברוכ הוא מ ובב את העולמ בדיוק. אנחנו נתנו את מה שהיה לנו לתת, ולא עלינו לגמור את המלאכה. ראיתי ראיונ של עודד הרוש עמ אחיו יגל, המוזיקאי המוכשר. המ גדלו בדי מונה למשפחה דתית, ובגיל העשרה יגל החליט לחתוכ. הוא היה יוצא למ יבות בשבת וחוזר הביתה בשש בבוקר. בש מונה בתא שלו הייתה מעירה אותו "יא איבני. לכ לשמוע פר תורה". " בתא, הרגע חזרתי ממ יבה", הוא היה נוזפ בה, אבל היא לא ויתרה. "יהודי צריכ לש מוע פר תורה". המ היו מתפללימ עליו בכל הזדמנות, אבל קיבלו אותו ואת הדרכ שבחר. לימימ, דווקא הלימודימ באוניבר יטה וחקר הניגונימ גרמו לו תפקידנו הוא פשוט לאהוב את הילדים ללא תנאי וללא דאגה לתוצאה של בחירתם, ולהפעיל את האמונה בהשגחה הפרטית. אנחנו נתנו את מה שהיה לנו לתת, ולא עלינו לגמור את המלאכה לחזור והביאו שקט לנפשו ולנשמתו. הוא מעיד על עצמו שזה שההורימ ה כימו לקבל אותו גמ כשהוא לא עמד בציפיות שלהמ, השאיר אצלו פתח לחזור. לקבל לנשים קצת יותר קל את הילדימ שלהנ בכל מצב, ככ נדמה לי, אבל הגברימ נוטימ להיות קשוחימ יותר, או ליתר דיוק מעדיפימ להתעלמ ממה שהמ לא אוהבימ ולא רוצימ לדעת. זה נכונ שהתורה והמצוות היא הדרכ הנכונה לכל אדמ, אבל לא לכולנו יש אותו מבנה נפש, ואולי אפשר להפ יק לצפות למצוינות, ולתת להמ את ההרג שה שלא משנה מה המ יבחרו - המ הכי אהובימ בעולמ. כרחמ אב על בנימ, ולא • משנה אמ המ יראיו. sharonroter@gmail.com shutterstock איור: