שביעי

9 | 04.11.22 | י' בחשון תשפ"ג | 511 גיליון ענבל רץ־גילמור איסרו את החג עובר מתיחת לוח השנה העברי פנימ מדי כמה שנימ. בשנותיה הראשונות של המדינה הו פנו את יומ העצמאות וימי הזיכרונ לחללי מערכות ישראל ולשואה. גמ חגימ ותיקימ יותר עברו מתיחת פנימ מ וימת בתקופות שונות. ככ קרה לחנו כה שעבר להיות חג המעטימ מול רבימ, ל"ג בעומר גמ כנ לבש שרירימ של גבורה ושלושת הרגלימ הפכו יותר ויותר חק לאיימ בעיני החלוצימ. לכל התו פות והחידושימ היה ב י יהודי, לאומי ועמוק. לעומת זאת, בש נימ האחרונות אנחנו מעדכנימ את לוח השנה באופנ אוניבר לי, אנטי יהודי ופו ט ציוני. מזה עשור שנימ אנחנו פוגשימ את יומ הזיכרונ האלטרנטיבי ויש ביננו מעטימ שמציינימ גמ את יומ האדמה וכמובנ את הנכבה. השנה "זכה" לוח השנה להתחדש בחג מיובא שאומנמ הוא אינו חדש בעולמ אכ במכורתנו הוא הצעקה האחרונה, האלווינ - ליל כל הקדושימ. חג מתוק דמוי פורימ בו כל הילדימ מאד שמחימ, אבל בעוד בפורימ זכינו שיתהפכ לנו מאבל ליומ טוב, הרי שב יפור האלווינ תפקיד היהודימ היה הפוכ. אמ נשאיל שירימ מפורימ הרי שבהאלווינ נצטרכ לעדכנ את המילימ: ליצנ קטנ נחמד עושה טריק או ממתק לכל אחד, ליצנ קטנ שלי אולי תעקוד אותי. אותמ קדושימ שאת זכרמ מחו ר ידיעה החוגגימ מהללימ המ לא אחרימ משליחיו של ישו שהועלו על המוקד בהפיצמ את הבשורה שמאוחר יותר, שנה. 2000 בשמה, טבחו ביהודימ במשכ כנ, כנ אני יודעת. הרי יגידו לי מה את מיתממת? האמ את לא קונה בחג "הרווקימ ה יני" או בכל ייל של חג מומצא אחר? ובכלל כבר מזמנ אינ קשר בינ המקור של חג האלווינ לבינ הדרכ המתוקה בה חוגגימ אותו היומ. שחררי, אפשר גמ תמ להנות ולא להיות כבדה. אז כנ, אני מ כימה שלא צריכ להיות חמוצימ ואפשר בהחלט להיפתח לת רבויות ואפילו טרנדימ חדשימ. אבל כאשר מצד אחד מטיפימ לי על הדתה, בזימ לכל מנהג של אלפי שנה ומצד שני מ בירימ לי, ברצינות אדירה, שפורימ הוא חג ארכאי, אבל האלווינ הוא הדבר הבא. אז ליחה, אבל אני מעדיפה לציינ ולחגוג את מנהגי אבותיי ולא את מנהגי רודפי אבותיי. אני לא מדברת פה על "עגלה מלאה" ו"עגלה ריקה" וחלילה לי מלהתנשא על מישהו, אבל זהות יהודית ותרבות לאומית הנ לא גרביימ שאפשר להחליפ כל יומיימ. על הפתולוגיה של הזדהות מוחלטת עמ האויב כבר עייפתי מלדבר, אז תשאירו לנו את החגימ והמועדימ כדי שנוכל להתחבר לעצמנו ולשמוח על כל הטוב שיש לנו. מי שרוצה הצצה לחגימ של אחרימ מוזמנ לעשות קפיצה קטנה לחו"ל, לחוות ולה נות. אנחנו אפילו מוכנימ לראות תמונות ולשמוע חוויות. אבל, את הקריצה הגדולה כאשר מצד אחד מטיפים על הדתה, בזים למנהגים של אלפי שנה ומצד שני מסבירים, ברצינות אדירה, שפורים הוא חג ארכאי, אבל האלווין זה הדבר הבא אז סליחה, אני מבקשת את מסורת אבותיי לתרבות הגויימ תשאירו שמ בבקשה. כאנ, בארצ האבות חשוב מאד לשמור על המורשת, המ ורת ושרשרת הדורות כי למרות שגמ אנחנו מעדכנימ לעיתימ את החגימ, המ אלה ששומרימ אות נו חזקימ ומלוכדימ. ובכלל אני מציעה שלפני שמייבאימ חגימ של אחרימ נמצה את הקיימימ, נתמקד בערבות ההדדית, בזיכרונ ובקיומ המשותפ. ובמיוחד עכ שיו, אחרי "חג הבחירות" שנדחפ ללוח השנה כל הזמנ, אולי הגיע הזמנ לאיזה "חג אחדות", אבל כמיטב המ ורת - • אחד פרדי ואחד אשכנזי, כמובנ. inbal.ratz.gilmore@gmail.com לפני שמייבאים חגים של אחרים, נמצה את הקיימים