שביעי

35 | 11.11.22 | י"ז בחשון תשפ"ג | 512 גיליון , נכדו של הרב עובדיה יוסף שחר צ׳קוטאי כתבנו זצ”ל, ישב עם אמו רבקה לשיחה אישית שהיא הם נזכרו בחוויות הקסומות • גם ראיון עיתונאי מהחיים עם מרן, שבשבילם פשוט היה אבא וסבא כ , גילו לי 12 שהייתי בנ גידול אגר יבי ברגל שמאל, ש’אכל’ את העצמ, והרופאימ אמרו שלא אוכל לשחק עוד כדור ל בקבוצה. הפכתי מילד היפ ראקטיבי, שכל היומ היה במגרש, לילד מתו כל שלא מ וגל לרוצ ובקושי הולכ. כשהלכנו ל בא שלי, מרנ הרב עובדיה יו פ זצ”ל, הוא ישב עמ הוריי, הקשיב ובכה יחד איתמ. אחר ככ הוא ישב איתי, ושמע גמ את הת כול שלי. הוא אמר לי ”שחר, התפילה הטובה ביותר היא של החו לה בעצמו. אתה תתפלל על עצמכ וגמ אני אתפלל עליכ כמובנ”. כעבור כמה חודשימ, אחרי טיפול לא קשה ברוכ השמ, הגידול עבר כלא היה ו בא שמח איתנו מאוד. ” בא שלכ ידע לרככ את הק שיימ עמ הומור”, מ פרת אמי, רבקה יו פ-צ’קוטאי, בתו השמינית. ”כשהיית קטנ, התעוררת בכל בוקר עוד לפני שהשמש זורחת, והתחלת מיד לעשות רעש ובלאגנ. כששיתפתי את אבי בקושי, הוא צחק ואמר: ’לשמות יש משמעות, את זאת שב חרת לקרוא לילד שחר... בטח שהוא יתעורר מוקדמ, אז אל תתלונני’. אני שמחה שכעת הילדימ שלכ עושימ לכ