שביעי

41 | 25.11.22 | א' בכסלו תשפ"ג | 514 גיליון אם היתה לך מכונת זמן לאיזו תקופה היית חוזרת? "לשנת השירות הלאומי. מרגישה שזו היתה השנה המשמעותית של חיי. התנדבתי בעמותת 'שמחה לילד' שעד היומ אני מרגישה חלק מהמשפחה המדהימה הזו". מה מפחיד אותך? "וואו, מה לא? את מדברת עמ חרדתית דרתית. אני חושבת שאינ משהו שאני לא מפחדת ממנו, לצערי. נתחיל בפחדימ ממקומות גורימ כמו מעלית אבל מה שבאמת מטריד המ דווקא כל ה'מה יכול לקרות?' אפילו אמ הילדימ משתוללימ אני מוצאת את עצמי פולניה: 'זה יגמר ברע'... אבל אני באמת מפחדת שזה יגמר ברע". מה מעצבן אותך? "חו ר פרגונ וצרות עינ. אנשימ כאלו מוציאימ אותי מדעתי. אבל אני משתדלת להקיפ את עצמי באנשימ טובימ, מפרגנימ ואוהבימ כדי לא להתעצבנ כל ככ". מתי איבדת שליטה בפעם האחרונה והתחרטת על זה? "הבוקר, על הילדימ לצערי הרב". ההופעות שלך הן דווקא בשעות שבהן ילדייך בבית, איך מתמודדים? "זה נושא רגיש ולא פשוט. העבודה שלי מצריכה המונ הקרבות משפחתיות כי בחופשות של הילדימ והבעל כשאנחנו אמורימ לבלות יחד אני בשיא העבודה שלי, אבל אני מנ ה לשלב. בחנוכה השנה אני מופיעה כל השבוע וביומ חמישי נטו כולנו יחד ל יני שמ אופיע בפני ילדימ במלונ ואז נשאר ל ופ שבוע לזמנ משפחתי. אני מנ ה תמיד לשמור ימימ שהמ רק למשפחה". איזה ספר את קוראת עכשיו? פודקאסט מומלץ? "מכורה ל דרת הפודקא טימ 'שיר אחד' ב'כאנ ה כתימ' ובדיוק יימתי את ה פר 'פי שניימ' של רביטל ויטלזונ ונהניתי כל ככ". מה היית רוצה לשנות בעצמך? "ביקורתיות. לפעמימ אני מרגישה שאני קשה מדי עמ עצמי והייתי רוצה להיות יותר רכה ומכילה". במי את מקנאה? "משתדלת שלא. אבל אמ כבר באנשימ רגועימ שלא לוקחימ כל דבר ללב". איזה עצה טובה קיבלת בחייך? "להאמינ בעצמי. אני יודעת את זה, אבל לפעמימ מרגישה שצריכה לשמוע את זה מאחרימ וגמ לעודד חברות אחרות בככ". את בלגניסטית או מסודרת? "וואו! כל ככ בלגני טית לצערי הרב. אחת התכונות שלי היא שאני עושה הכל מהר, אבל ממש מהר, ואז לא נשאר לי כח ו בלנות ל דר אחריי". איזו מצווה קשה לך? ואיזו אהובה במיוחד? "על ברכות השחר אני לא מוותרת - בכל בוקר עוד לפני הקפה אני פותחת את הבוקר בתפילה. מצווה שקשה לי היא ברכת המזונ. לא משנה כמה אני מנ ה, אני מוצאת את עצמי שוכחת כל פעמ מחדש". כוח-על מועדף? "לעופ. נראה לי כל ככ כיפ". אם לא היית גרה ביקיר איפה היית? "כל חיי גרתי בפתח תקווה. אהבתי מאוד את חיי העיר אבל כשהתחתנתי היה לי ברור שעוברימ ליישוב. גרנו עשור באלקנה, יישוב מדהימ, והיינו בצומת דרכימ. היה לי חלומ לעבור לצפונ אבל הרגשתי שזה רחוק מדי מהמשפחה. חיפשנו יישוב קהילתי, איכותי, לבנות בו את ביתנו ומצאנו את יקיר. לפעמימ אני חושבת שאמ היתה לי עבודה ניידת היינו עוברימ לאילת או אפילו על רילוקיישנ לחו"ל". מתי בכית לאחרונה? "אני רגשנית ברמות אחרות. אני יכולה לבכות כשאני עצובה וגמ כשאני ממש שמחה. אפילו היומ ברכב קיבלתי מהמפיק המו יקלי שיר למופע שעבדתי עליו הרבה, ושמתי פול ווליומ ויבבתי מהתרגשות". משהו שלא יודעים עלייך? "כל מי שמכיר אותי חושב שאני מאוד בטוחה בעצמי אבל האמת היא שבתוכ תוכי אני ממש ביישנית". למה את מכורה? "למתוקימ, בצקימ, פאי לימונ, קרוא ונ שקדימ ולריח של דלק". מה הגילטי פלז׳ר שלך? "שופינג ובתי קפה. כשיש לי זמנ אחרי תקופה עמו ה אני יוצאת עמ חברה לארוחת בוקר ו יבוב קניות". דמות מהעבר שהיית רוצה לפגוש? "היה לי חבר טוב בשמ נתנאל יהודה הלוי. הכרתי אותו כחניכ ב"שמחה לילד" והוא נולד עמ מחלת ניוונ שרירימ. נתנאל היה פעיל למענ אנשימ עמ מוגבליות ואחד האנשימ שהכי הצחיקו אותי. הוא חלה ונפטר והייתי רוצה עוד פעמ אחת לראות אותו ול פר לו כמה הוא מדהימ והשראה בשבילי וגמ תמ לצחוק ביחד". מתנה שקיבלת שממש עפת עליה? "אני מקווה שזיו לא יקרא את הכתבה ולא ידע ש יפרתי אבל כשהתאר נו הוא הכינ לי פר שהיה כתוב בו את כל ההודעות שלנו מתחילת הקשר - זה עוד . בחייימ לא התלהבתי SMS היה בימי ה- ככה ממתנה שהשקיעו בי". מה קשה לך במגזר ומה את אוהבת בו? המגזר זה הבית והמשפחה שלי ואני אוהבת את זה שכולם מכירים את כולם. קוראים לזה 'חוק הדתיים השלובים'. זה מייצר דאגה, עזרה וערבות הדדית ואני גאה להיות במגזר שלי. מצד שני, במשפחה כמו במשפחה, לא תמיד פשוט. כאישה במגזר אני מתמודדת עם קשיים במיוחד במקצוע שלי ולא תמיד אני מסכימה עם הדעות של כולם אבל מקבלת איזה נס קרה לך? הבת שלי! כשהייתי בהריון אמרו לי שאני חייבת להפסיק אותו, אבל לא ויתרתי. התאשפזתי בבית חולים לשמירה ארוכה וכל יום היה לי נס. היא נולדה במשקל 33 בשבוע ק"ג וקראנו 1.460 של לה אל״ה מרים. ראשי תיבות אודה לה'