שביעי

25.11.22 | א' בכסלו תשפ"ג | 514 גיליון | 6 מים שלנו מזמנות לנו פרשיות התורה הצצה ללא מעט ריבימ שהתרחשו בה טוריה הלאומית שלנו, החל מ יפור קינ והבל, שרה והגר וכמובנ יעקב וע שיו. התורה לא באה כמובנ ל פק את יצר הרכילות שלנו, אלא ללמדנו עניינ מהותי לדורות בכל ריב ואתגר כזה. אחד הריבימ האלו, בולט מאוד בפר שה שלנו. יצחק אבינו, הוא הילד העברי הראשונ שנולד בארצ ישראל. ברגע שהוא גדל ומ תובב בארצ, הוא נתקל באחת הבעיות המרכזיות בארצ, בעיית המימ. באר אחרי באר הוא חופר, ורק כש נגמרימ מאבקי השליטה מ ביב, מ פר לנו הכתוב שהוא מגיע לתחושת הנחת וההרחבה בארצ. השולט במימ בארצ, כאז, כנ היומ, ישב בה לבטח. גמ בתקומת ישראל בארצו, המאבק על המימ היה מרכזי ובולט. בתקופה שלאחר מלחמת העצמאות, חתמה מדי נת ישראל על ה כמי שביתת נשק מול מדינות ערב, עד המלחמה הבאה, אכ היא הגיעה מוקדמ מנ הצפוי. אמ בירושלימ הרקע למתיחויות היה הקו העירוני שחצה את העיר בליבה, בצפונ התרחש הקרב הפחות מוכר, הקרב על המימ מול וריה. העולימ הרבימ שהגיעו לארצ, לצד ישובימ חדשימ שקמו, חייבו את הממשלה לדאוג לעוד קרקעות חקלאיות זמינות לעיבוד. הפרויקט המרכזי ליצירת קרק עות כאלו, היה ייבוש ביצות החולה במטרה לאפשר עיבוד חקלאי של הקרקע שתיובש. עמ תחילת העבודות, טענו ה ורימ ששלטו בשטח ה מוכ לעמק החולה, כי מכיוונ שמדובר בשטחימ מפורזימ, חל אי ור מוחלט לבצע כל עבודות שהנ, גמ כאלו הנושאות אופי אזרחי. לצד טענה זו, הועלתה גמ הטענה כי השטחימ המ שטחימ "פל טינימ" של ערבימ שגורשו משמ, ולכנ אינ לנו רשות לבצע שמ כל פעילות. זה כמובנ לא ה תיימ בהצהרות תקשו רתיות. במשכ כל שנות פרויקט הייבוש, התקיפו ה ורימ שוב ושוב את הכלימ ואת העובדימ בשטח החולה, כשלאורכ , נ 1958- השנימ, עד יומ הפרויקט ב הרוגימ )!(. 40- פרו למעלה מ לצד הקרבות בעמק החולה, ידעו גמ דייגי הכנרת התקפות בלתי פו קות שנגעו בנושא השליטה על המימ, וכנ ישובי עמק הירדנ אשר עיבדו קרקעות ב מוכ, מצאו עצממ, שוב ושוב, תחת אש ורית כבדה. אבל השיא ללא פק היה מפעל "המו ביל הארצי". ממש כמו בפרשת השבוע, עמלה המדינה הצעירה על הבאת מימ באופנ דיר אל הנגב הצחיח, כדי ש"גמ הנגב עוד יהיה פורח". חנוכת הצינור ההבנה שישראל הצליחה לפתור את אחת הבעיות המרכזיות של המזרח התיכון, בעיית המים, בישרה לעולם הערבי שהפרויקט הציוני איננו אפיזודה חולפת שהזרימ מימ מהכנרת דרומה אל שאר הייתה לצנינימ 1964- חלקי הארצ ב בעיני ה ורימ ומדינות ערב. ההבנה שמדינת ישראל הצליחה לפ תור את אחת הבעיות המרכזיות של המזרח התיכונ, בעיית המימ, בישרה להמ שהפרויקט הציוני איננו אפיזודה חולפת אלא כאנ בשביל להישאר. ה ורימ כנציגיה המקומיימ של הליגה הערבית, פתחו במפעל הטייה ענקי אשר נועד לגזול את מי הירדנ עוד במקורותיהמ, בבניא ובחצבאני, ובככ להביא לצמצומ מי הכנרת ויכולת שאיבת המימ הישראלית. פרויקט ההטייה, הוביל לתקריות אש רבות, כשמאחורי הקלעימ, ייע רבות אלי כהנ הי"ד שמ ר מידע מדוייק על העבודות והכלימ ה וריימ, מידע 1966 שהוביל ב ופו של דבר בשנת להתקפה ממוקדת על הכלימ ההנד יימ, והביאה להפ קת העבודות. יכולותיה של מדינת ישראל בתחומ מציאת המימ אז וגמ היומ, עמ פרויקט ההתפלה, הביאו כמעט להיעלמות של אחד האתגרימ המרכזיימ במרחב הארצ ישראלי מימי יצחק אבינו ועד ימינו, וע כשיו אפשר להתרווח, "כי הרחיב ה' לנו, • ופרינו בארצ". 054-7728242 לתגובות בווטסאפ מי מנוחות. תעלת הירדן אביתר ליכטמן