שביעי

02.12.22 | ח' בכסלו תשפ"ג | 515 גיליון | 44 החברים של רי י כרט אור רייכרט החברים של רי י כרט חוצות אלונים בתחנת הדלק בכניסה א'-ד': תחילת משתה 20:00 בשעה 21:15 :' ה 21:15 : מוצ"ש כשר בהשגחת המועצה הדתית אזורית שדה יעקב עמק יזרעאל "קבלו אותו! )מחיאות כפיימ וערות( הפיט מא טר שלכמ להערב )שריקות וצווחות, מוזיקה מקפיצה של תחילת שנות האלפיימ גוברת ל רו גינ( פביאנ הולצקנ!!" )צרחות(. זו לא מ עדה. זה שואו. זה קפ ולה של ישראליות שיצאה מהכונכייה הלבנטית, הבינה שיש באוכל יותר מאשר טייקייה עמ חמש עשרה וגי לטימ. זו רמה אחרת של אוכל, של הגשה, של המקצוע הקרוי "מ עדנות". זו הרצאת "טד" אבל טעימה. זה תמצית ה"אחי, בוא קבל מה הכנתי במעשנה שלי אבל קודמ בוא נרד על ליטר בירה". זה כיפ כמו ללכת למימדיונ, אבל בלי ילדימ ער ימ, בלי בגדי ימ ובלי מגלשות אבל עמ אוכל מטורפ. זה הרבה, זה שמח, זה רעשני, זה צועק, זה מו ציא את כל מה שאפשר מהרצפטורימ שיושבימ על הלשונ וקולטימ כל טעמ, מרקמ וריח. זו התקפה על כל החושימ שלכ בבת אחת, כמו כל מפגש ישראלי ממוצע של רעש, מוזיקה, פרצי צחוק ו"לחיימ", אבל עמ אנשימ שאתה לא מכיר. אבל אתה כנ מכיר, כי אתה ישראלי בדיוק כמוהמ, ואתה עצבני על אותמ הדברימ, אבל עכשיו עושימ כיפ ולא מדברימ פולי טיקה, ורק טועמימ גמ מזה ומההוא וכולמ מחייכימ. זה פיטמא טר. אבל לא זה שבפתח תקווה. אחד חדש, יפה, משופר, עמ ה קת מ קנות והפקת לקחימ. לא צפופ, אינ גלריה, אוכלימ בזוגות וזה יותר זמנ. זה פיטמא טר באלונימ. אוהד, שלא הבינ את המזל שנפל בחלקו, בעיקר כי הוא מעולמ לא שמע על המקומ, קצת התבא מהנ יעה הארוכה, אבל ב ופ הערב הוא לא שמ לב לקפיצת הדרכ שהייתה לנו מרוב חוויות. הגענו בשעת הערב המיועדת. המקומ נפתח ורוני, מנהלת האירוע, יצאה ונתנה כמה נקודות על מנת לה ביר את צורת האירוע, החלוקה, השו נות, המנות שכולמ מקבלימ, פרצי השמחה והכיפ. ובעיקר - זו לא מ עדה רגילה. הבנו. כיפ, שמח. עכשיו לאוכל. בהתחלה קיבלנו חומו בשר עמ רבעי פיתה. חומו טרי, בשר טחונ מעושנ בעדינות ומתובל במתקתקות קלה. חביב ביותר, פתיח מעולה. משמ עברנו ל"אושפלוב" אבל מפורק. אורז לצד שיערות אונטריב מעושנות מתוקות. האורז נתנ את הקונטרה, אבל כמעט והיה מיותר. המנה השלישית היתה מלכ המעושנימ: הא א דו. טק הוצאת עצמות הצלעות הקצרות לווה על ידי ה ברימ כיפיימ מפביאנ, שנראה שהגשימ את משמעות חייו. בכל מקרה, הא אדו הכי טוב שקיימ בישראל נקודה. כמו שאתמ חושבימ שאתמ יכולימ לדמיינ את זה, רק יותר טוב. ולפודיז: בארק מושלמ. ואז המנה הכי טובה שאכלתי במקומ: עופ מעושנ בטורטיה. מעינ בוריטו עמ צריבה קלה, מלא בח תיכות עופ נמ ות וע י יות עמ דוק עישונ עדינ של אושר. אנטרקוט שהיה נפילה. כנ, גמ למקומ כזה יכול לקרות. הגיע מדיומ וול עד וול, לעי ה לא אופיינית ובעיקר חבל, בעיקר אחרי השואו. לפני ה ופ קיבלנו ערימה של פי ות פיקנייה ע י יות ולב ופ חתיכות דנבר מעושנות בטופי. • חגיגה. להערות, הארות והמלצות על מסעדות: orreut@gmail.com פיטמאסטר כוסו הופעת בשרים מעושנים כיסאו שולחנות אבירים, רעש וכיף כיסו לאדם ₪ 270 כעסו האנטרקוט. לא לסמוך על רברסיר לנצור קבעתי עם אוהד משהו שנכתוב ב"לנצור" אבל אני לא זוכר מה ס ו ל ם ר י י כ רט המסי של האסאדו זה לא סתם אסאדו, זה תענוג אחד גדול, זה ציור של פיקאסו, זאת הסימפוניה רייכרט, סוף סוף, מצא את האסאדו הטוב בישראל • של בטהובן צילום: אפיק גבאי