שביעי

02.12.22 | ח' בכסלו תשפ"ג | 515 גיליון | 6 שרו ן רוטר מגזר יקר, למה? במגזר שגור יש כמה מנהגים מימ לי להרימ גבה. אקדימ ואומר של עומת טרנדימ בחברה הכללית שעשויימ להיות ח רי טעמ או כאילו חשובימ, המ באמת משמעותיימ, ערכיימ ואפילו קדושימ. אבל כאחת שמתבוננת מהצד, לפעמימ קשה לי להבינ כיצד נוצרה התופעה ותפ ה תאוצה. כ'חוצניקית' אני הולכת לתהות על כמה פרות קדושות ומקווה שתזרמו ולא תציפו אותי ואת המערכת בתגובות זועמות. אז אשמח לדעת מה הקטע עמ תרומת כליה? את המובנ מאליו לא צריכ לה ביר לי, אני מבינה שזו הנתינה הכי אל טרואי טית שיכולה להיות, ובכל זאת שואלת את עצמי איכ ייתכנ שכל ככ הרבה מהמגזר קמימ בוקר אחד ומחלי טימ לחתוכ מתוכמ איבר ולתת למישהו שהמ לא מכירימ? אני יכולה להבינ אמ זו היתה תופעה מצומצמת אבל ישנמ ישובימ בהמ האחו זימ המ כה גבוהימ שנדמה שכמעט כולמ מ תובבימ עמ כליה אחת. באמת שאפו לכל מי שתורמ כליה, זה מעשה אצילי ברמה אחרת, אבל ככל שאני שומעת יותר יפורימ של אנשימ שאני מכירה, או זוגות שבוחרימ יחד לתרומ, אני מר גישה פחות טוב עמ עצמי כי וואלה, אינ מצב שאני אעבור כזה הליכ אלא אמ כנ, לא עלינו, אני אאלצ להציל מישהו קרוב )בטל ומבוטל, בלי עינ הרע, חמ ה עלי כמ בנ פורת יו פ(. אתמ לא מפחדימ על עצמכמ? אולי תצטרכו את הכליה הזאת? אולי ההליכ יהיה קשה מדי ומכאיב שי קשה גמ על ה ובבימ את התורמ הנדיב? ואולי זו הדרכ האולטימטיבית להיות גי בור ולהישאר בחיימ. אשריכמ. שאני אעז לתהות הפרה השנייה עליה היא ה לב של השכול. ליחה על המושגימ שאולי מוזילימ, אבל אינ לי מושג איכ להתייח לזה אחרת, ככה עובד עולמ המושגימ שלי. למה אני מתכוונת? לאלו שנרצחו על קידוש הארצ במלחמות ועל קרוביהמ שממשיכימ את זכרמ בה רצאות, פרימ, מיזמימ ועוד. מה הבעיה עמ זה? אינ, זה מבורכ ומדהימ, מחזק וחשוב, אבל אני לא רואה תופעה כזאת במגזרימ אחרימ. למה אני מתכוונת? לבית ה פר של הבנות שלי מביאימ הרצאות בלי ופ על כאלו שאיבדו את יקיריהמ כשמ רו נפשמ על הארצ. בבית ה פר של הבנימ לוקחימ לטיולימ לא נדרטאות ושמו של בית ה פר נקרא על שמ גיבור מלחמה. שמעתי אפילו על כאלו שבשולחנ שבת עושימ טריוויה וחידונימ בנושא. אני מנ ה להבינ את הא פקט החינוכי שעומד מאחורי הדג שימ האלו. יכול להיות שזה בגלל אהבת הארצ המושרשת, או בגלל שארצ ישראל נקנית ביי ורימ, או שבאמת ה' בוחר את הצדיקימ הללו לעבור את הנ יונות כדי להיות שליחימ לחזק את כולנו. אז אני מתפללת לא להיות כזאת צדיקה כי אני לא בנויה מהחומר הזה ולא רוצה לעבור תרומת כליה. את המובן מאליו לא צריך להסביר, זו הנתינה הכי אלטרואיסטית, ובכל זאת איך ייתכן שרבים מהמגזר קמים בוקר אחד ומחליטים לחתוך איבר ולתת למישהו שהם לא מכירים? ני יונ שכזה. ומה הקטע עמ התנדבות למד"א? לק חתי את הבת שלי לאודישנימ השבוע. מרוב שיש להמ כל ככ הרבה מתנדבימ מהמגזר רק מתי מעט יתקבלו והיא מחכה בקוצר רוח לה תובב בחצות הלי לה באמבולנ ולטפל במוכי גורל... "חודש ארגונ"? זה ואחרון חביב: נורא נחמד שהנוער מבלה ב ניפ יומ ולילה, אבל מה זה ט ימ? למה השמ של השבט החדש מעניינ יותר מבנ גביר? מה הקטע עמ ההתארגנות של האוכל ולמה למענ ה' הילדימ מ יימימ בית ה פר • מוקדמ ויש חופש למחרת המופע? sharonroter@gmail.com shutterstock איור: