שביעי

16.12.22 | כ"ב בכסלו תשפ"ג | 517 גיליון | 32 שחיקת הרוב היהודי נוצרת בעק בות עלייה בקצב מ חרר של קבוצת 'האחרימ', אלה שהמ לא יהודימ ולא ערבימ - אלה שעלו מכוח מה שנקרא ' עיפ הנכד' בחוק השבות". שנה 50 שיקולים מלפני נחקק חוק הש 1950 בשנת בות, שלפי ה עיפ העיקרי בו - כל היהודימ היו זכאימ לעלות לארצ. כע שנימ דנ בג"צ ב וגיה 'מיהו 20 בור יהודי' וקבע כי גמ בנ או נכד של יהודי ייחשב לבנ הלאומ. כלומר, גמ אדמ שאינו יהודי על פי ההלכה, זכאי לעלות לארצ מכוח העובדה שאביו או בו יהודימ. בעקבות פ יקה זו נחקק א' לחוק השבות, שהר 4 בכנ ת עיפ חיב את מעגל הזכאימ לעלות לישראל וכונה לימימ " עיפ הנכד". שרקי: "הלוגיקה בזמנו הייתה שכתוצאה מככ שיש רק אדמ אחד, יהודי, שזכאי לעלות לארצ, אז כדי לממש את החזונ הציוני הוא יצטרכ להיקרע ממשפחתו. לכנ בעקבות 1970 התערבות בג"צ הו יפו בשנת עיפ לחוק שמעניק זכאות עלייה גמ לבנו ולנכדו שאינמ יהודימ. עיפ זה יצר חמש קבוצות זכאי עלייה, שגמ הנ מלאות באנשימ שאינמ יהודימ - בת הזוג של העולה, ילדו ובת זוגתו, והנכד ובת זוגתו. "כשהמחוקק הוביל את תיקונ חוק השבות בעקבות החלטת בג"צ, לנגד עיניו עמדה נקודה א טרטגית, וזו הדמוגרפיה אל מול האוכלו ייה הע רבית. קצב הילודה הערבית היה אז גדול יותר מאשר היהודית, ה כנה הדמוגרפית הובילה לככ שיצרו קבו צה חדשה בארצ מתוכ מחשבה שאמ אינ מ פיק עלייה יהודית, לפחות יובטח רוב שאינו ערבי בישראל". אלא ששני המומחימ גור ימ כי הנ יבות שהיו נכונות לפני יובל שנימ איננ רלוונטיות בימינו, והדבר מצריכ את צמצומ ואפ ביטול עיפ הנכד. בכירימ בקואליציה המתגבשת, בהמ השרימ המיועדימ בצלאל מוט ריצ' ואיתמר בנ גביר וגמ חברי כנ ת מהליכוד, כבר הביעו את עמדתמ ולפיה יש לבטל את ה עיפ המדובר, אולמ נראה שהמשימה לא תהיה קלה. נשאל בשבוע NBC בריאיונ לרשת שעבר ראש הממשלה המיועד בנימינ נתניהו על שינוי חוק השבות ואמר: "נקיימ דיונ. אני מניח ש עיפ הנכד בחוק השבות לא יעבור". שר העלייה והקליטה לשעבר, שהיה א יר ציונ, ח"כ יולי אדלש טיינ, היה חריפ יותר ואמר השבוע מעל בימת הכנ ת: "תעזבו את חוק השבות בשקט. אני שומע הרבה מאוד דיבורימ על הצורכ לשנות דברימ ב עיפ הנכד. אמ זה יקרה, בעוד חמש שנימ אינ חוק שבות במדינת ישראל, כל אחד יוכל להתאזרח וזו תהיה מדינת כל אזרחיה". דלת הכניסה פרוצה לחלוטין ד"ר פישר, העומד גמ בראש החוג למדיניות ציבורית במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, אומר כי ה וגיה לא תופ ת מ פיק נפח בשיח היש ראלי. "אני לא מצליח להבינ מדוע הנושא הזה לא עומד בראש מעייניה של הציונות הדתית, לפחות כמו החינוכ, ההתיישבות ומערכת המש פט. זה נושא קריטי לעתידו של העמ היהודי ולעתידה של המדינה. אני מתפלא על הפוליטיקאימ שלא שמימ את זה בראש דר העדיפויות. "בעשור האחרונ הקדשתי את עצמי לנושא הגיור. הייתי ממנ חי חוק הגיור שהפכ למתווה כהנא, ו ייעתי למשה נ ימ בכתיבת הצעת חוק הגיור שלו, מתוכ תפי ה שהעו לימ הלא יהודימ המ חלק מאיתנו - 100- "בשנת ה למדינה יחיו כאן מיליון לא יהודים שאינם ערבים". למצולמים אין קשר לכתבה שני שליש מהעולים בעשור האחרון אינם יהודים. פישר )מימין( ושרקי 90 צילום: דוד כהן, פלאש 90 צילום: פלאש אני לא מצליח להבין איך הנושא הזה ד"ר נתנאל פישר: לא עומד בראש מעייניה של הציונות הדתית, לפחות כמו החינוך, ההתיישבות ומערכת המשפט. זה קריטי. איך לא שמים את זה בראש סדר העדיפויות? צילום: אורן סננס 7 צילום: ערוץ