שביעי

רובמ מזרע ישראל, וצריכ למצוא את הדרכ ההלכתית הטובה ביותר כדי שיוכלו להשתלב ולהיות חלק מהעמ היהודי באופנ מלא. "עמ זאת, הצד השני של אותו מטבע הוא לצמצממ את דלת הכני ה. לא יכול להיות שנשקיע הרבה מאמצימ נכונימ בגיור, אבל דלת הכני ה לישראל תהיה פרוצה לחלו טינ באמצעות חוק השבות". כמה לא יהודימ עלו לישראל במהלכ השנימ מכוח עיפ הנכד? "המדינה מ תירה את נתוני הע לייה הלא יהודית. לגורמימ שונימ יש ככל הנראה אינטר לא לחשופ את הנתונימ לציבור, ולכנ אני וחבריי עושימ מאמצימ רבימ למצוא ולפר מ אותמ. ממחקר ראשוני שלי עולה כי ככל שעובר הזמנ, יותר ויותר עולימ לא יהודימ מדרגות קירבה רחוקות 90- עולימ לישראל. בתחילת שנות ה מרבית העולימ הלא יהודימ היו בני זוג וילדימ קרובימ מדרגה ראשונה, והמעגל התרחב בשנימ האחרונות". כמה לא יהודימ יש כיומ בעולמ שהמ בעלי זכאות לעלות לארצ? "כבר היומ יש כעשרה מיליונ זכאי עלייה לא יהודימ בעולמ. בכל יומ שעובר, מ פר היהודימ הזכאימ לעלות לישראל קטנ, ומ פר הלא יהודימ גדל. כל יהודי שמתחתנ עמ לא יהודייה מקנה זכאות לממוצע של עשרה לא יהודימ נו פימ לע לות לארצ. השיעור הגבוה ביותר נמצא במדינות חבר העמימ, כי שמ, כתוצאה מהמשטר האנטי-יהודי, ני שואימ מעורבימ החלו כבר באמצע ."20- המאה ה שנה 20- שרקי מו יפ כי "לפני כ רשות האוכלו ינ וההגירה קבעה נוהל חדש - נוהל הנינ. הוא קובע שאמ נכד של יהודי מגיע לישראל ורוצה להגיע יחד עמ הילד שלו, כלומר הנינ של היהודי, הוא יוכל לעשות זאת ולקבל מעמד. זה היגיונ מעוות, שמתב על הרצונ לא לק רוע את משפחות, אבל למעשה יוצר עיפ נכד מתגלגל ומתרחב. בכל פעמ הגבול נחצה מחדש". אז מה הפתרונ? "לתקנ את החוק על ידי ביטול הז כאות לנכד. מובנ שיהודי יוכל לעלות לארצ, וככ גמ אשתו וילדיו, אבל את הפירצה צריכ ל תומ מהנכד". פישר: "המדינה צריכה לצמצמ ביד אחת את דלת הכני ה לישראל, וביד השנייה להגדיל את אפשרויות הגיור כהלכה. יש הבדל בינ קרובימ מדרגה ראשונה לקרובימ רחוקימ יותר, של דעתי לא צריכימ להיות זכאי עלייה. המצב הנוכחי אינו הגיוני". המתנגדימ לביטול עיפ הנכד טוענימ שכל שינוי בחוק השבות יפגע בקשר עמ יהדות ארה"ב. "זה לא נכונ", קובע פישר. "אינ נכדימ של יהודימ שעולימ מארה"ב. זה פשוט לא קיימ. לכנ, אני מצפה מחבריי הליברלימ שי בירו ליהודי התפוצות שאינ להמ שומ יבה לח שוש משינוי חוק השבות". שבט חדש שיערער אותנו מי שמנ ה להעלות את ה וגיה על דר היומ הפוליטי הוא ח"כ עמיחי אליהו מעוצמה יהודית. "זה תיקונ חוק חשוב מאוד", הוא אומר ל'שביעי'. "אמ לא ניגע בנושא הזה, נמצא את עצמנו עמ דלת מ תובבת שמעלה לכאנ המוני אנשימ שאינ להמ שומ עניינ להיות חלק מהעמ היהודי. זו חרפה שמדינת ישראל לא ע קה בנושא. את כל העבודה הח למאית הזאת אנחנו צריכימ לתקנ, והתיקונ הראשוני והי ודי הוא עיפ הנכד. אפשר לשנות אותו בצורה שתהיה מקובלת על הרוב". יש כבר פעולות במישור המעשי? "אני בשיחות עמ שר הקליטה המיועד אופיר ופר, ומנ ה לגבש קואליציה רחבה בכנ ת לביטול עיפ הנכד. אבל זה תהליכ שלוקח זמנ. אמ נהיה מ פיק נחושימ, נצליח לשנות אותו". ומה יקרה אמ עיפ הנכד לא ישתנה? שנה לא 70 ד"ר שרקי: "בעוד נוכל לדרוש שמדינת ישראל תהיה יהודית ודמוקרטית, כי לא יהיה רוב יהודי בארצ. השינויימ הדמוגרפיימ יהיו משמעותיימ, וה כנה גדולה. המ פרימ לא משקרימ". ד"ר פישר: "לפי תחזיות שונות, למדינת ישראל יחיו 100- בשנת ה בה מיליונ לא יהודימ שאינמ ערבימ. המ ייצרו למעשה, במונחי הנשיא לשעבר ראובנ ריבלינ, שבט ישרא לי חדש שיערער את הלכידות שלנו ויביא לקפיצה בנישואימ מעורבימ. אני ואתה לא נוכל להיות בטוחימ • שהנכדימ שלנו יהיו יהודימ". תעזבו את חוק השבות בשקט. ח"כ יולי אדלשטיין: אני שומע דיבורים על הצורך לשנות את סעיף הנכד. אם זה יקרה, בעוד חמש שנים אין חוק שבות, כל אחד יוכל להתאזרח וזו תהיה מדינת כל אזרחיה הפעילות הפרלמנטרית החלה. ח"כ אליהו לצד חוק השבות 1950- המקורי מ 16.12.22 | כ"ב בכסלו תשפ"ג | 517 גיליון | 34