שביעי

23.12.22 | כ"ט בכסלו תשפ"ג | 518 גיליון | 6 שרו ן רוטר על הניסים הגיעה מעשה שהיה כך היה: אלי לפגישה זמרת-יוצרת שביקשה לה שתמש בשירותי הייעוצ שלי למו יקאיות. היא שמעה עליי מתלמידה שלה וביקשה לבדוק איכ אוכל לעזור לה להתקדמ בת חומ. כבר מתחילת הפגישה הרגשתי שהיא מודדת אותי והתוצאה לא ממש מ פקת אותה. במהלכ השיחה, הבנתי שהקדו שה מאוד חשובה לה ושהיא פעלה רבות בחייה להאדיר בקודש אפילו כשזה היה נגד האינטר ימ החומריימ שלה. ני י תי להציע לה דרכי פעולה כמו הקלטות וכתיבת טק טימ מותאמימ לה, אכ היא דחתה אותמ בכל מכל בטענה שהיא מל חינה רק מילות קודש ושהיא איננה מוכנה בשומ אופנ שקולה ישמע בפני האוזנ הלא נכונה )של גברימ כמובנ(. במהלכ הפגישה הבנתי שלא משנה מה אני אגיד או אלו דוגמאות חיות אתנ לשנות את התפי ה שלה, האישה הזאת כבר פ לה אותי בגלל רמת הקדושה הפחותה שלי ושאינ לי באמת איכ לעזור לה. חככתי בדעתי מה לעשות איתה וכל הזמנ הרגשתי שאני לא רוצה לקחת לה תשלומ על הפגישה כפי שקבענו מראש. "אולי זה האגו שלכ, שרונ, שנעלב מה שיפוטיות ולא מוכנ לקבל מהאישה הזאת דבר", חשבתי לעצמי. "ואולי את לא מע ריכה את עצמכ מ פיק? הרי כשהולכימ לייעוצ או לטיפול גמ אמ איש המקצוע אינו עוזר אתה מחוייב לשלמ", המשכתי להלקות את עצמי, אבל הלב שלי כל ככ התכווצ שהחלטתי לשחרר. הפנתי אותה לשתי נשימ חרדיות שעשויות לעזור לה ואמרתי לה שאני מצטערת שלא יכולתי ל ייע ושאני מוותרת על התשלומ. היא כמובנ שאלה אותי אמ אני בטוחה והש בתי בחיוב. החזרתי אותה ברכבי לתחנת האוטובו ונפרדנו לשלומ. התקשרתי לאמא. בדרך הביתה הלב שלי היה לא שקט עמ החלטתי. אמא שמעה ואמרה לי "גמ טרחת, גמ עזרת, גמ פינית את זמנכ העמו לעייפה והיית חמודה, הגונה וישרה, אז במקומ ל בול ו'להלקות' את עצמכ תני לעצמכ חי בוק גדול ונשיקה. ישראל זה ישר-אל", חתמה את דבריה כהרגלה בנימה רוחנית ואני עניתי "תודה אימוש על החיזוק" ולבי התמלא בשמחה. כשהגעתי הביתה נכנ תי לראות מיילימ והנה חיכתה לי הודעה על קבלת מענק ליוצרימ שהיה פי כמה וכמה מהתשלומ שוויתרתי עליו רק רגע לפני. אז בטח שה פקנימ שבינינו יאמרו שזה ב'דרכ הטבע', אבל אני הרגשתי שבגלל שדייקתי עמ עצמי ושיחררתי אז קיבלתי ח"ח מאבא שעשיתי טוב ושהוא אוהב אותי ומעריכ את ישרי הלב. אז גמ קיבלתי דמי חנו כה הישר מכ א הכבוד וגמ נ שהוא אחד מנ י הני ימ שקורימ לנו בכל רגע ורגע. שאני רוצה ויש עוד שני ניסים להודות ולהלל ולשבח לכבוד שבת חנו בבית חיכתה לי הודעה על מענק ליוצרים שהיה פי כמה מהתשלום שוויתרתי עליו. הספקנים בינינו יאמרו שזה ב׳דרך הטבע׳, אבל אני הרגשתי שדייקתי עם עצמי וקיבלתי ח"ח מאבא שעשיתי טוב כה מלאת האור וה גולות: האחד הוא בשורות טובות על אחותי שתחיה שבדיוק בחנוכה בשנה שעברה היתה בטיפולימ אונקולוגיימ והיומ היא בריאה ונקייה תודה לאל הטוב ומלא הח ד. והשני הוא חזונ וחלומ שמתגשמ - פ טיבל "צבעימ של שירה" לאומנות מקורית רב תחומית לנשימ בירושלימ שיתקיימ מיד אחרי חנוכה שאותו אני זוכה לנהל אומנותית זו השנה השניה ובעזרת ה' המטרה היא לייצר מו ד רב שנימ שיהווה בית לי צירה מקורית יהודית נשית לנשימ. אז לפעמימ חלומות באמת מתגשמימ ותודה • לכ אבא על כל הני ימ. sharonroter@gmail.com shutterstock איור: