שביעי

30.12.22 | ו' בטבת תשפ"ג | 519 גיליון | 6 שרו ן רוטר אין הדבר תלוי אלא בי את חננ בנ ארי, הוא אני אוהבת גאונ ללא עוררינ ואנחנו נשבימ בק מו שוב ושוב, גמ אמ הפעמ זה הפוכ על הפוכ. למי שפ פ חננ הוציא שיר חדש - "אלא בי" עמ מ ר חשוב על מודעות עצמית, ועמ קליפ שעורר ביקורת במגזר הדתי. בקליפ רואימ אנשימ רוקדימ וביניהמ גמ נשימ. אז חלק מהציבור הרגיש קצת נבגד וחלק אחר טענ שיעזבו אותו בשקט כי חננ "לא נציג של אלוקימ" ויכול לעשות מה שבא לו. כל הטענות נכונות אגב, אבל זו עובדה פשוטה שברגע שאתה מוציא משהו החוצה לציבור אתה חשופ לדעות ונושא באחריות מ וימת )בינ אמ אתה מכיר בה או לא, ובינ אמ אתה שמ עליה או שלא(. אז נכונ שחננ לא איש חינוכ ולא פוליטיקאי אבל הוא לגמרי מודע למה שהוא עושה, כולל פו ט על תקו פה מורכבת בה הוא נמצא שחושפ אותו בפגיעותו כאדמ ומראה לנו שלהיות מפור מ זה לאו דווקא להיות מב וט על החיימ. למה חננ הוציא את הקליפ הזה דווקא? הרי הוא ידע שיש יכוי שמגזר הבית שלו לא לגמרי יתחברו. כי זה חלק מהא טרטגיה לפנות לקהל חילוני וכדי להתקרב צריכ לדבר את השפה, גמ אמ זה אומר לא לדבר שפה אחרת. צריכ לומר זו לגמרי זכותו, אבל קופצת לי בראש האמרה החז"לית: "בור ששתית ממנו אל תזרוק בו אבנ" והאמ אנחנו רוצימ לייצר אמנות שמשקפת את המציאות או כזאת שבונה אותה? ואולי חננ בפנייתו לציבור החילוני בעצמ רוצה לעשות גשר וכנ מנ ה לבנות מציאות? והאמ למענ האמנות זה ב דר קצת לצאת מהגבולות המותרימ? ומהו הגבול? במקרימ אחרימ מניסיון העבר הפזילות הללו לא הביאו טובה לא לאדמ ולא לעולמ ורק גרמו לבלבול וה תב כות. כולי תקווה באמת ובתמימ שהפעמ זה יגמר בתיקונ עולמ, החברה והאדמ. לכל אחד מאיתנו יש את העניינ הזה של לחפפ בהלכות. לפעמימ קצת קשה לי להבינ את זה כחוזרת בתשובה. לפני ולפנימ אודה שגמ אני רחוקה מלהיות מו שלמת במצוות והלכות, רחוקה מאוד. אבל לפחות אני מנ ה להודות בזה ולהיות עמ היד על הדתומטר. כשאני נמשכת לחול אני משתדלת לשימ לב שאני רחוקה מהשאיפה, כשאני רחוקה מהקווימ אני אומרת לעצמי: "שרונ, את לא בכיוונ" ומתפללת לדייק. מה שחורה לי זה של עיתימ עושימ את זה כאילו זה ממש ב דר, בלי להתבייש ולהתנצל, מתנהגימ כאילו זה מותר ומעגנימ בכל התירוצימ האפש ריימ. אינ לי בעיה שלא תשמור על קלה כחמורה, רק אל תעשה כאילו זה לא כזה משנה אמ אתה לא מקפיד על ברכת מזונ או על נטילת ידיימ בבוקר. האם אנחנו רוצים לייצר אמנות שמשקפת מציאות או כזאת שבונה אותה? ואולי חנן בפנייתו לציבור החילוני בעצם רוצה לעשות גשר ומנסה לבנות מציאות? מי שראוי אין בדור הזה להוכיח, לכנ אנחנו צריכימ, כל אחד עמ עצמו, לעשות את חשבונ הנפש, בלי להיכנ למרה שחורה או מרירות, רק לדעת - פה אני לא ממש מקפיד אבל יש לאנ לשאופ, ו/או להודות ביני וביני - קדושה לא מעניינת אותי אני בעד חול, וזה מה שאני יכול. וכ שאנחנו לא בדיוק בשיא שלנו, נהיה זהירימ ובעלי אחריות על הדוגמה האישית ונגיד - באמת תקופה מור כבת ו"אינ הדבר תלוי אלא בי - לא • אבא, לא אמא, רק אני". sharonroter@gmail.com 90 צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש קליפ שעורר ביקורת. חנן בן ארי בהופעה