שביעי

30.12.22 | ו' בטבת תשפ"ג | 519 גיליון | 8 הרב חיימ דרוקמנ זצ"ל מתאים היה למורנו ורבנו לה תלק מעולמנו עמ השלמת הארת נרות חנוכה. "חכמ שמת הכל קרוביו", אמרו לנו חכמינו במ כת שבת. קשה שלא לחוש את הקירבה הזו כלפי הרב. לא רק אצל אלו שזכו ללמוד אצלו, אלא 'הכל'. כל מי שחי בדור הזה הוקרנ מאורו המיוחד. במזמור 'מעוז צור' נאמר "ומנותר קנקנימ נעשה נ לשו שנימ" והשאלה היא מדוע כונו המכבימ בשמ הזה? הגיבורימ האלו היו לוחמימ עזי נפש וקשה לחשוב על דימוי פחות מתאימ עבורמ. דוקא 'שושנימ'? רבי ברוכ מרדכי אזרחי שליט"א, ראש ישיבת עטרת ישראל, ביאר זאת ככ: "על השושנה נעימ לה תכל. את השושנה נעימ להריח. כל מציאותה של השושנה, משרה אוירה טובה. היא 'מושכת' אליה מ תכלימ. נודפ הימנה ריח טוב. וזו היתה דרכ עבודתמ של מתתיהו ובניו. שכנ הכיצד הצליחו קומצ זה של אנשימ, לגרופ אח ריהמ את היהודימ כולמ? מדוע נשמעו להמ? כיצד מכו עליהמ?" עוד מוקדמ להעריכ את מפעלותיו של הרב זצ"ל. עשרות שנימ של עמידה בחזית ההנהגה הציבורית מחייבות ישוב הדעת ולימוד. צריכימ להתבוננ מה היה לנו כאנ. מה היה טיבו של האור הזה שחשנו בחומו ושהיינו בטוחימ שנהנה ממנו לעולמ, כפי שנהנימ מחומה של השמש? אבל ניתנ להניח לכל הפחות את הי וד הזה. אנחנו בדור של גאולה, אבל היא הולכת ומתקדמת מתוכ משברימ עצומימ העוברימ עלינו. התפרקות מבנימ גלותיימ בני אלפי שנימ, לצד שינוי י ודות הזהות העמוקימ ביותר שלנו, משנימ ממש את הקידוד של הזהות הלאומית. הרב דרוקמנ הוא ניצול שואה שלא היה בטוח שהיהדות תש רוד בכלל. השליחות שלו היתה להקימ את המחנה האמוני. לגבש קהילת מאמינימ שהנושא שלהמ הוא - 'כלל ישראל'. לא עוד זרמימ ותתי זרמימ וחצרות פרטיות, אלא ציבור גדול שעניינו בתחיית האומה ושכל מעייניו נתונימ לטובת הכלל. אי אפשר להקימ מחנה כזה, בלי שאתה מוכנ להיות 'שושנה'. כל האידיאולוגיות היפות לא יקבלו את יומנ אמ אינ להנ אבא. אמ אינ 'בית' שיש בו יופי וריחו נעימ ושאתה משתוקק להכנ אליו ולהיות שייכ. אמ חשבנו שמרדנימ הרב דרוקמן היה מרדן. חייבימ לקבל צורה זעפנית וקוצנית, מ תבר שישננ מרידות קדושות שריח גנ עדנ שורה עליהנ. אולי מתתיהו נדמה לנו כמינ דו זועמ שלא רואה מולו בני אדמ, אבל הרב אזרחי חידד היטב את הנקודה: אינ היתכנות שכל ככ הרבה אנשימ יצטרפו למחנה המורדימ, אמ לא היו רואימ בו 'שושנה'. הרב דרוקמנ מרד בתרבות שעטפה את הכל וביקשה לתת צורה של חולינ לעמ היהודי הקדוש. הוא מרד באלו שלא האמינו בגדולה של העמ הזה ובזכות שלו לגאולה והוא היה חייב למרוד, משומ שבמבט חיצוני אפשר היה לחשוב אחרת. המרי שלו היה בנעמ. במאור פנימ ובנתינת לשד חייו לכל יהודי ולכל ענינ לאומי. ככ הפכ ל'בית' עבור כולנו. הוא היה זה ששאג בדורנו 'מי לה' אלי' ורבימ רבימ נענו לקריאה, כי הוא היה שושנ כל ככ נדיר ביופיו ובריחו הטוב. הוא היה השושנ, אבל אולי גמ היה ה'נ לשושנימ'; לישראל הנמשלימ • לשושנה. קשה לראות איכ היינו נראימ בלעדיו. Aaron@achay.org.il הרב דרוקמן בברית מילה של אחד מתלמידיו הרב דרוקמן היה מרדן. אם חשבנו שמרדנים חייבים לקבל צורה זעפנית וקוצנית, מסתבר שישנן מרידות קדושות שריח גן עדן שורה עליהן 90 צילום: גרשון אלינסון, פלאש הרב אהרו ן אגל־טל הרב חיים דרוקמן זצ"ל • כל האידיאולוגיות היפות לא יקבלו את יומן אם אין להן אבא סלל בידיו ורגליו את הדרך של הציונות הדתית בניגוד לכיוון התנועה של המדינה