שביעי

מוסף לימודים תפקידיו בהרצוג ובחמ"ד - הוא חבר בהנהלה החינוכית של רשת אמית ויו"ר מליאת ההנהלה הארצית של בני עקיבא. מכללת הרצוג הפכה לשמ נרדפ למ צוינות בתחומ החינוכ, לאחר שאלפימ מבוגריה מלמדימ ומנהלימ בתי פר, תיכונימ, אולפנות וישיבות בכל רחבי הארצ. "אנו עושימ מאמצ אדיר כדי להכשיר את ה טודנטימ, שלא יהיה להמ רק ידע בנושאימ תורניימ וידע פדגוגי. התלמידימ שלנו צמאימ לכלימ להתמודדות עמ מערכת ההוראה ועמ העמידה מול הכיתה. מעבר להוראת הידע, עלינו להשקיע הרבה בעיצוב דמותו של המורה - הכוללת חו נ, מו טיבציה, אידיאולוגיה ומוכנות לשאת באתגרי המקצוע. ה וד של מכללת הרצוג למצוינות הוא היח לאדמ וכבוד האדמ. הדרכ שבה אנו מתייח ימ לכל ה טודנטימ שלנו חשובה לי יותר מכל דבר אחר". בחינוכ הממלכתי-דתי תמיד קיימ מתח בינ הלימודימ הריאליימ לבינ לי מודי הקודש, אכ הרב ברנד מ ביר כי אפשר לשלב בצורה טובה בינ הש ניימ במהלכ יומ הלימודימ, וכנ בעיצוב דמותו של המורה במכללת הרצוג: "לא מדובר בשני צדדימ שעושימ תחרות משיכה בחבל. המקפ של 'הממלכתי דתי' הוא מחבר. אנו בונימ אנשימ שהמ אנשי תורה ומצוות, וגמ אנשי העולמ. אנו לא מפרידימ בינ החלקימ הללו, אלא דווקא עושימ חיבור בינ העולמות ומחזקימ את שניהמ. אינ פק שזה אחד האתגרימ המשמעותיימ ביותר שלנו". עמ אותו המתח המדובר, בינ הקודש לחול ובינ החילוני לחרדי, התמודד הרב ברנד באמצעות פרו 'המקפ והאלי פ ה: הערכימ והאיזונימ של הציונות הדתית', שבו ה ביר כי הציונות הדתית אינה זירת ביניימ מרובת תירות - אלא 'אליפ ה' רחבה מבחינה רעיונית. "יש כאלו שחושבימ שללכת לצד אחד של העולמ יכול להפוכ את החיימ לפשוטימ יותר, אכ זה לא אומר שמצבמ יותר טוב ממי שחי את המציאות בשלמותה. "הרעיונ לוותר על חצי מהמציאות בשביל להיות אדמ מוצלח יותר בחצי השני הוא שגוי בעיניי, או בלשונ חכ מימ - 'כל האומר אינ לו אלא תורה, אפילו תורה אינ לו'. הדרכ שלנו אינה דרכ של 'גמ וגמ'. מי שאוכל גמ חלבו נימ וגמ פחמימות אינו אוכל 'גמ וגמ', אלא פשוט אוכל נכונ. יש מבנה שלמ של אישיות, אנו עשויימ מבשר ורוח. האדמ לא יכול להחליט שהוא רק בשר מפני שאז הוא יהיה בהמה, או רק רוח מפני שאז הוא יהיה מלאכ". הרב ברנד היה בנ יחיד לשמשונ ואהובה, ששרדו את השואה. דור הני צולימ הולכ ונעלמ, ובפני מערכת החי נוכ ניצב אתגר חדש: שימור הזיכרונ בדור שלא יזכה להכיר את מי שחוו את התופת. "ההנחה שנוכל לחיות באותה תודעת שואה כמו לפני שני דורות היא שגויה מי ודה", הוא מ ביר. "לא נוכל להישאר לנצח ניצולי שואה, ולכנ עלי נו ללמוד כיצד להעביר את המורשת לדורות הבאימ. בניינ הרוח והאמונה של הדורות הבית לא תלוי רק בשי מור תודעת השואה. הייתה תורה לפני השואה ותהיה גמ אחריה. עלינו להש תמש בכלימ האמנותיימ שעומדימ לר שותנו - קולנוע, פרות ושירה - כדי לשמר את התודעה במידה מ וימת גמ עבור הדורות הבאימ". בתור יו"ר מליאת ההנהלה הארצית של בני עקיבא, עבד הרב ברנד לצי דו של הרב חיימ דרוקמנ זצ"ל, וב יומ הראיונ הוא מבקש ל פוד למורו ורבו: "הייתי קשור אליו מאוד. אני מעריכ אותו וממש נעזרתי בו לאורכ השנימ. דיברנו על הגיוונ של העולמ הממלכתי דתי, ואינ פק בני עקיבא היא אחד הגופימ שמצליחימ באופנ מופלא לאחד בינ הקצוות. לרב דרוקמנ היה תפקיד שאי אפשר להפריז בחשיבותו. הייתה לו המ ירות לתת מענה לכל קריאה, ואת יכולת ההקשבה הענוותנית שלו. הוא לא כפה את דעתו, והקשיב לכל אדמ. בע • ניינ הזה נפער חלל עצומ". ברגע שאתה רוצה לתת למורה שכר גבוה יותר מהסטנדרט שמציעה המדינה, התשלום נופל על ההורים. זה יוצר מערכת לא הוגנת, שבה רק מי שיכול להרשות לעצמו משלם על חינוך ילומים: המכללה האקדמית הרצוג 13.01.23 | כ' בטבת תשפ"ג | 521 גיליון | 38