שביעי

20.01.23 | כ"ז בטבת תשפ"ג | 522 גיליון | 8 שרו ן רוטר מלחמת אחים ואחיות תמיד יש פעמ רא איך אומרים? שונה. אז בפעמ הראשונה בחיי רבתי עמ חברה טובה על פוליטיקה. עכשיו אתמ בטח מתפלאימ, הרי ברור שיש מחלו קות בדעות מנוגדות, אלא שהפעמ זה חרג מההתלהמות הרגילה )שגמ ממנה אני נמנעת שנימ( ועבר לפ ימ אישיימ ול וג של קרע. לא חשבתי שזה יקרה לי, במיוחד לא אחרי שקראתי את פרו של מיכה גו דמנ "מהפכת הקשב" בו הוא מתאר את העובדה שהרשתות החברתיות הפכו את השיח לקיצוני במיוחד כשכל אחד מבוצר בעמדתו ואי לככ נהיה קיצוני ואלימ. אז אחרי ההבנה העמוקה הזאת לא האמנתי שגמ אני אפול בפח הזה ואנתק קשר של עשרימ שנה )פלו . אבל מי ופר...(. אז מה קרה? היא תייגה אותי בפו ט שמתאר אישה שביקשה לעלות על רכבת עמ חולצה עמ הכיתוב "קומי" מטעמ איז שהו ארגונ שמאל והמאבטחת במקומ מנעה ממנה לעלות בתואנה שמדובר בפרובוק ציה. מדוע היא תייגה אותי? כדי להראות לי שבגלל שאני הצבעתי לממשלה הקי צונית הזאת אז אני היא זו שהביאה אותנו למצב שבו יש אפליה ברכבת. אז קיבלתי תג'ננה. גמ כי המ מד מיינימ את הטרלול ואז מאמינימ לשדימ שהמ יצרו. וגמ, כי אני זאת שזועקת על אפליה במקצוע שלי והיא מעולמ לא שיתפה פו ט תמיכה בחברתה היקרה משכבר הימימ. אז רק אפליה של השמאל נחשבת? הקריירה שלי לא חשובה?. וזה התחבר לי אוטומטית עמ חברה אחרת מהילדות שאמרה לי: "זה מה שבחרת. תמודדי". כל ככ נעלבתי שכתבתי בפו ט ההוא תגובה שגמ אני מקבלת בזיונות בגלל כי וי הראש שלי באוטובו וברכ בת. חברתי הגיבה: "תגובה כל ככ מא כזבת אבל מפאת כבודכ, לא אגיב לכ". הרגשתי כל ככ נבגדת ומו תבינו, שפלת שעברתי לפרטי ואמרתי לה את זה. היא בתגובה לא נשארה חייבת והמ שכנו לריב ומאז אנחנו לא בקשר. עצוב לי נורא אבל גמ הרגשתי שנמא לי להכיל, להתנחמד, להבינ את הליברליזמ הכה נאור עד שהוא מגיע לדו ימ. שמ זה נגמר. די! אנחנו לא בגלות, ואולי בח ות הממשלה וחברי הכנ ת ש ופ ופ מראימ נכונות לפרגנ לנשימ היוצרות לנשימ אני מרגישה את הרוח הגבית שמחזקת אותי בצדקת הדרכ. אכ מצד שני אני רואה איכ אפילו בפרטי השיח נוצרת מלחמה, אפילו בחברות הדוקה של שנימ. אינ לי ופ טוב ל יפור הזה אז עד שאני ארגע בכל זאת א יימ את הטור הזה במשהו אופטימי. השבוע קיבלתי אחלה מחמאה. לא מהתחומ המקצועי דווקא, )למרות שתמיד מוזמנימ( אבל מזה החשוב והמאתגר הרבה יותר, האימהי. ישבתי עמ הבת המתבגרת שלי ושאלתי אותה "כשתהיי אמא מה את רואה בי שאת לא תעשי בשומ אופנ?" או במילימ אחרות שאלתי אותה על האמהות שלי כדי ללמוד בפעם הראשונה בחיי רבתי עם חברה טובה על פוליטיקה. אתם בטח מתפלאים, הרי ברור שיש מחלוקות, אלא שהפעם זה חרג מההתלהמות הרגילה ועבר לפסים אישיים ולקרע במה אני יכולה להשתפר, מה היא תרצה לתקנ ותבחר לעשות אחרת. אז כפי שרמזתי פה בשורות למעלה התשובה היתה מפתיעה: "אמא. אני חושבת שכלומ. את אמא מוש למת" וזה מפי הבת המתבגרת שלי! שאלתי גמ את הבנ שמתחיל את גיל ההתבגרות וגמ את המתבגרת השניה והתשובה היתה זהה. יאהווו, עשיתי משהו טוב בחיימ האלו. איכ זה שהמ אחר כך חשבתי עונימ ככה ונראה לי שה וד הוא פשוט לא להיות. כלומר כנ להיות כשהמ צרי כימ, אבל לא יותר מדי להתע ק בהמ, להשתעשע בהמ או במילימ אחרות - לא • להפריע וכמה שפחות לקלקל. sharonroter@gmail.com shutterstock איור: