שביעי

טיקאימ, מקדמימ רק דברימ שנו חימ לכמ ולא תקדמו יוזמות שהמ פלגות החרדיות מתנגדות להנ. "הוא צודק בככ שאנחנו מחוברימ לעולמ האמיתי ומנ ימ להשיג תו צאות. אנחנו לא באקדמיה. המטרה שלנו היא להשפיע, ובוודאי שאנחנו מתעדפימ פעילות. אמ יש ממשלה לאומית, אנחנו מקדמימ נושאימ לאומיימ. אמ יש ממשלת מרכז, אנחנו מקדמימ נושאימ כלכליימ. המטרה היא לא להביע עמדה, אלא לשנות את המציאות". יש תוכנית המשכ לרפורמה הנו כחית? "מי שאמורה לקבל את ההכרעות לטווח הארוכ זו הכנ ת. בדמוקרטיה שלנו, בית המשפט לא מאפשר זאת. אחרי הרפורמה נהיה במקומ טוב באמצע, ואולי נצטרכ לעשות מעט כיוונונימ כדי להיות בדיוק איפה שנכונ למדינת ישראל להיות. "כרגע, לאור התנהלות השופטימ ובתי המשפט, אנחנו צריכימ איזונ חירומ. בית המשפט נמצא כפ ע מהכרזה שהוא יכול לדונ ולהגביל את יכולת הכנ ת לחוקק חוקי י וד ולהתגבר על כל דבר שהיא תחוקק. אמ זה יקרה, זה יהיה א ונ של ממש". מה המצב האידיאלי מבחינתכ? "מצב שבו בבית המשפט העליונ יהיו שופטימ שמייצגימ באופנ ביר את הציבוריות בישראל. מצב שבו הכנ ת מכריעה בשאלות ערכיות, ויועצימ משפטיימ לא מכתיבימ מדיניות. מצב שבו יש שלוש רשויות שפועלות בתחומנ, מכבדות ומא זנות אחת את השנייה. יכול להיות שרפורמת ההמשכ תהיה מיתונ של הרפורמה הנוכחית, ולא בהכרח הר חבה שלה. ב ופ, אנחנו שמרנימ ולא • מנ ימ לשבור את המערכת". ביעד הזה. קולנו בהחלט נשמע". אתמ ממומנימ על ידי תורמימ זרימ, אז מה ההבדל ביניכמ לבינ ארגוני שמאל שונימ? "מהיומ הראשונ שבו אני מעו רב בצורה כלשהי בכ פ זר שנכנ לישראל, יש הבחנה מאוד ברורה בינ כ פ של מדינות לבינ כ פ של אזרחימ. למדינה יש עוצמה שאינ לאנשימ פרטיימ, וכשמדינה מממנת משהו במדינה אחרת - זה חשוד מראש. החוק בישראל מבחינ בינ מדינות לאנשימ פרטיימ". נטענ כי ארגונימ ימניימ ודתיימ מציגימ דעות קיצוניות בח ות הפורומ שלכמ. "יש לנו מחלקה בשמ 'הפורומ לחברה האזרחית', שמכשירה מאות ארגונימ ואלפי פעילימ מתוכ אמו נה שחברה אזרחית חיה ובועטת היא חיונית לדמוקרטיה. זה אב ורד לב חור שניימ או שלושה ארגונימ ולה ציג כאילו אנחנו אחראימ למה שהמ אומרימ ועושימ, רק בגלל שהמ עברו הכשרה אצלנו. אנחנו מכשירימ גמ ארגוני שמאל, כמו פעילי 'שתיל' של הקרנ החדשה לישראל, אז עכשיו אני גמ אח ראי לכל מה שפעילי שתיל אומרימ ועושימ?". יועז הנדל טענ שאתמ כמו פולי השופטת, ומה שאנחנו מנ ימ לעשות זה לתקנ את המצב. אחרי התיקונ גמ המ ירגישו שהמציאות מאוזנת וטובה יותר, ולקול שלהמ בקלפי יש יותר ערכ והשפעה". בעקבות טראומת ההתנתקות (, נכדו של הרב משה צבי 39) רובינ נריה זצ"ל, החל בפעילות ציבורית מיד עמ שחרורו מצה"ל, במ גרת תנועת אחריי שבה עבד עמ נוער עולה מאתיופיה. בהמשכ ייע בשי קומ מפוני גוש קטיפ, שימש כממונה על החקיקה ב יעת הליכוד בכנ ת יי ד את פורומ קהלת. 2012- וב "הגעתי לתחומ השפעה בגלל הגי רוש מגוש קטיפ. ההורימ שלי היו מיי די ומפוני ימית ב יני. אחר ככ היו ממקימי נווה דקלימ, וגמ ביתי נהר . הייתי אז לוחמ שהרגיש חו ר אונימ מוחלט, והבטחתי לעצמי שלי זה לא יקרה יותר. היעד שלי היה לא לשנות, אלא להגיע לעמדה שבה יקשיבו לי". בפורומ, שתקציבו עשרות מיליוני שקלימ, מוע קימ כיומ עשרות עובדימ וחוקרימ מתחומימ שונימ כמו משפט, כלכלה, חברה, יהדות ובריאות. בכת בה שפור מה בשבוע שעבר בחדשות נטענ כי מדובר בגופ המשפיע 12 ביותר על המחנה הלאומי, ובתוכ ככ על הממשלה ובכיריה. "בדמוקרטיה, השאיפה העליונה של מי שאינו נבחר ציבור היא שיש מעו אותו. אני חושב שהפורומ עומד "יש הבדל בין כסף זר לכסף של מדינה זרה". רובין צילום: אורן בן חקון "לא מנסים לשבור את המערכת". לוין השופטים היו אמורים להשתמש בעילת הסבירות רק במקרים חריגים ונדירים, ואף אחד לא היה מזדעק ולא היה מה לתקן. בפועל, הם החליפו את שיקול הדעת של נבחרי הציבור בשיקול הדעת שלהם 90 צילום: הדס פרוש, פלאש 27.01.23 | ה' בשבט תשפ"ג | 523 גיליון | 34