שביעי

03.02.23 | י"ב בשבט תשפ"ג | 524 גיליון | 40 "אנחנו הסטארטאפ, אנחנו הפיילוט". בוגרי המכינה באוהל חב"ד בניו יורק "אנחנו ה טארטאפ, אנחנו הפיילוט. אני בקשר עמ משרד התפוצות ועמ ראשי מכינות נו פימ במטרה שבכל מו ד תורני ובכל מכינה, גמ לא דתית, ישולב אפיק השליחות". לדב ריו, המשימה הזאת לא מתאימה לכל אחד. "לפני הכל אנחנו מכינה שבה התלמידימ לומדימ תורה ומעצבימ את עולממ. השליחות היא קומה נו פת. שליחות מעל שליחות. "במכינה לומדימ תורה כאילו אינ שליחות. מי שמ פיק רציני ועובר את מיוני ה וכנות, יכול להשתלב במ שימת השליחות. הגיע הזמנ שנעמוד לצד יהדות התפוצות ונעזור לאחי נו בעת צרתמ ומלחמתמ על הזהות היהודית. אני מקווה שכל ישיבה ומכינה ימצאו את הדרכ לעבוד מול יהדות התפוצות. יש לנו אחריות. ההתבוללות היא בעיה של כולנו". זכות אבות ביפו ( נולד בתל אביב 69) הרב שרונ ולאחר שחרורו מצה"ל החל בתהליכ של חזרה בתשובה. הוא היה מראשוני המתיישבימ בבית אל, שימש רב בית פר, פעל בתנועת 'ראש יהודי' והיה ממקימי עיתונ 'מקור ראשונ' עד שנ כנ לעולמ המכינות הקדמ צבאיות. למה בחרת לעבור דווקא ליפו? "ראשית, אבא שלי היה מפקד באצ"ל שכבש את יפו, אז יש לי זכות אבות", הוא מחייכ. "ראש הישיבה ביפו, הרב אליהו מאלי, היה חברו תא שלי והציע לי להגיע למקומ שבו רוב עמ ישראל נמצא. אנחנו שוכנימ ברחוב שיש בו שלושה בתי כנ ת, שניימ כמעט גורימ ובשלישי אנחנו לומדימ. זו שליחות בפני עצמה". העובדה שמדובר בעיר מעורבת הייתה שיקול? "הגענו לכאנ לפני שומר החומות, ואני מודה שזו לא הייתה המטרה הראשונית שלנו. אבל אנחנו בפירוש מחזקימ את יפו, גמ אמ לא היה פה ערבי אחד. כשהתוו פ הנושא הזה, זכינו בעוד שליחות". איכ עברתמ את אירועי שומר החומות? "היו קצת חיכוכימ, אבל לא כמו בלוד או בעכו. היה מקרה שבו נערימ ערבימ ני ו לדקור בחורי מכינה ונת קלו בהתנגדות, אז המ ברחו עמ הזנב בינ הרגליימ. מאז אפ אחד לא התע ק איתנו. אינ לנו שומ מגע אלימ עמ האוכלו ייה הערבית. מבחינתי אנ חנו גרימ ביפו-תל אביב, שזה הכי מרכז הארצ שיש. אנחנו לא מרגישימ שהשטח מבעבע, ואנשימ מ תובבימ כאנ בחופשיות. אנחנו יותר דרוכימ, אבל זה המצב בהרבה מקומות. אנחנו בדריכות מאז שיצאנו ממצרימ". יונגר: "בשומר החומות היו בעיקר הקנטות, אבל לא התקפלנו. ההימ צאות שלנו ביפו היא נקודת חו נ לתושבימ. התלמידימ הולכימ עמ ראש מורמ, בגאווה ובלי פחד. אנחנו ממש לא אורחימ כאנ". הרב שרונ צופה מהצד בשיח ההולכ ומתלהמ בינ צידי הקשת הפוליטית שנות גלות, 2,000 בישראל. "אחרי עמ ישראל עושה היומ את הבירור האמיתי שלו. זה ב דר, וצריכ לקחת את הדברימ בפרופורציה. המשפ חה שלי חילונית ויש בינינו חילוקי דעות, אבל אנחנו נשארימ משפחה אחת. אני גמ בקשר טוב עמ ראשי המכינות הכלליות. המ מדברימ עמ התלמידימ שלי, ואני עמ התלמידימ שלהמ, שגמ נפגשימ ביניהמ. הלוואי שבכל עמ ישראל היה כזה שיח מכבד. "כל צד בחברה הישראלית מאשימ את השני בדברימ נוראימ, אבל אמ ננטרל את רעשי הרקע הלא ענייניימ ואת ההצהרות הבומב טיות משני הכיוונימ, נראה שיש כאנ דיונ אמי תי בשאלה כמה אנחנו יהודימ וכמה דמוקרטימ. המצב ב כ הכל טוב. כו לנו בעד יהדות, וכולנו בעד דמו קרטיה. איכ עושימ את האיזונ? זה חלק מתהליכ הבירור של עמ ישראל. זה חשוב, וצריכ להקשיב אחד לשני. ב ופ נמצא את קו האמצע ויהיה עוד • יותר טוב". צילום: מכינת חיבת ציון שמואל יונגר: גילם הצעיר של השליחים יעזור להם ליצור קשר חזק יותר עם בני הקהילות ממורים, מנהלים ורבנים. אנחנו רוצים שבכל שנה ייצאו לפחות עשרה בוגרים לאחת הקהילות ויקימו בית מדרש ארץ ישראלי