שביעי

43 | 03.02.23 | י"ב בשבט תשפ"ג | 524 גיליון דמות מהעבר שהיית רוצה לפגוש? "שפחה על הימ. לדעת מה עבר עליה בזמנ שהיא ראתה בעיניה את קריעת ימ ופ. אלו חלומות התגשמו לה, איכ היא נכנ ה לחוויה הזאת ואיכ יצאה ממנה". מורה אהוב שהשאיר עליך רושם? "פרופ ור רוזינ שלימד אותי גריאטריה - רפואת זקנימ, בשערי צדק. הוא היה מאוד גבוה וכשהיה מדבר עמ קשישימ הוא היה מתכופפ על הברכיימ, מ תכל למטופל בעיניימ ומלטפ לו את היד. זה היה המעשה הכי חינוכי שהוא היה יכול להעניק לנו, הרבה יותר מכל מידע מקצועי". כוח על שהיית רוצה שיהיה לך? "להיות שדכנית. לעמוד עמ שני מוטות ק מ מול טורימ של בנימ ושל בנות ולהתאימ זה לזו, אבל בטוב, לא כמו המטרוניתא במדרש. הנושא של רווקות המאוחרת מאוד נוגע בי". מה גורם לך אושר? "אני מתה על ילדימ קטנטנימ. מחלקת וכריות בבית כנ ת כדי לראות את האושר בעיניימ שלהמ. בשבילי זה מעינ עולמ הבא". מה מפחיד אותך? "כלבימ. בגיל שש ננשכתי על ידי כלב וזה מאוד כאב לי. אני מטיילת בישוב ויש המונ כלבימ ואני אפילו לא מ וגלת לחייכ לחברה כי אני קופאת על המקומ". מה מעצבן אותך? "כשאני מנ ה לקדמ את נושא הקפאת והפריית ביציות ושמימ לי מקלות בגלגלימ. אינ כמעט פעמ אחת שאני כותבת או מרצה ואינ עליהומ עלי בטענות שאיננ מבו ות. כאילו שאני מפחידה את הבנות ומעכבת אותנ מלהתחתנ ושזה לא אפקטיבי וכו'. אני לא יודעת מאיפה זה בא. אנשימ תוקעימ דברימ בלי שומ ידע בתחומ וזה מעצבנ אותי נורא". מתי איבדת שליטה בפעם האחרונה והתחרטת על זה? "ממש לאחרונה - נהג מונית לקח אותי בטעות לבית חורונ במקומ למבוא חורונ. עשינו יבוב שלמ עד ירושלימ וחזור ואיחרתי ביותר משעה בשעות הלילה המאוחרות. התפרקתי שמ ופשוט בכיתי כמו ילדה בת שלוש כי הייתי מותשת. הרגשתי שאינ לי שליטה על עצמי וזה החזיר אותי לתקופה שהייתי עושה תורנויות לילה בהתמחות. הנהג נלחצ ממני נורא". אלו מקרים שאת מטפלת בהם מדירים שינה מעינייך? "נשימ מבוגרות שזוכות להתחתנ ומתברר שהשחלות שלהנ כבר מבוגרות מדי והנ מאותגרות פריונ. אפילו שלמדתי מקצוע אופטימי, ברגע הזה אני הופכת לכמו 'אונקולוגית' שצריכה לבשר בשורות רעות. זה מאוד מאוד קשה וכואב". עבודת בית שנואה עליך? "לחתוכ ולקלפ ירקות ולעשות הכנות לבישולימ. עברתי תאונה ונכנ ו לי זכוכיות לידי השמאלית ומאז יש לי בעיות במוטוריקה ג ה. אבל ל דר את הבית אני אוהבת". מה הסוד שלך לשלום בית? "ל לוח מהר ולא לשמור טינה". מה היית רוצה לשנות בעצמך? "להיות פחות פגיעה ולהאריכ את being הפתיל, לדעת להיות יותר ב- . אפילו אחרי לידות doing ופחות ב- אני בעשייה וזה לא עודפ מרצ, זה חו ר שקט. לתת יותר זמנ לעצמי ולמשפחה". במי את מקנאה? "בשליחות חב"ד וגמ בבלניות. אני רואה איכ שהנ מלאות בהתלהבות, בחיוביות ותחושה ששומ דבר לא קשה להנ. השליחות זורמת להנ בוורידימ וזה עובר הלאה למשפחה". איזה ראיון שלך קיבל הכי הרבה תהודה? "על ה פר שלי 'ביחד' - על חיי אישות שנכתב לפני מעל עשר שנימ - עוד לפני שהנושא דובר בציבור שלנו. בעיתונות המגזרית לא רצו לדבר עליו והראיונ התפר מ בעיתונ 'לאשה'. הקפדתי על מנטיקה מדויקת בנוגע למונחימ ועל אפ שהבטיחו לי שאוכל לראות את הכתבה ולאשר אותה פיר מו עמ כותרת שהיתה מאוד נועזת במילימ שאנחנו לא משתמשימ בהנ במגזר. התביישתי נורא והרגשתי שהיה חילול ה' גדול. הרבנית ימימה מזרחי עודדה אותי שזה כנראה היה מדויק כדי להגיע לציבור חילוני. לקח לי המונ זמנ לצאת מזה". איזו מצווה קשה לך? "גרביימ בקיצ הלוהט". ואיזו אהובה במיוחד? "הדלקת נרות שבת והפרשת חלה". במה את מתביישת? "בזה שאני לא מ פיק מבשלת בבית". עם מי מהפוליטיקאים היית יושבת? "מירב מיכאלי. בזמנו ישבתי בוועדות לקידומ האישה עמ יעל דיינ והיו המונ נושאימ שה כמנו עליהמ כמו החפצת נשימ בשלטי חוצות. אני חושבת שרב המשותפ על המפריד. לדעתי היא אישה מרתקת עמ אידיאלימ ואמירה והייתי שמחה לשבת איתה ולדייק את הפרדיגמות". מכונת זמן לוקחת אותך אחורה. לאן היית רוצה להגיע? לרגע שירדתי מהאווירון ונחתתי באדמת ארץ ישראל כשעלינו עם המשפחה לארץ. נשכבנו כל המשפחה על האדמה הרותחת ולא יכולנו להתנתק ממנה. זה נשמע שמאלצי אבל וחיכיתי לזה 14 הייתי בת כל חיי כי ההורים שלי תמיד שידרו לנו שעוד רגע אנחנו עולים, אבל בפועל זה לקח זמן דבר אחד שהיית משנה בהלכה שלנו? הלכות עגונות וממזרים. ילד שנולד ממזר הוא לא אשם. עגונה שרוצה ללדת אין לה ברירה והיא עלולה להיכנס בלית ברירה לחיים מאוד מורכבים. זה כואב וקשה