שביעי

03.02.23 | י"ב בשבט תשפ"ג | 524 גיליון | 6 שרו ן רוטר התאגיד הציבורי – של איזה ציבור? טוב? לסגור את התאגיד - רע? או לא נורא? אני אוהבת מהפכות. אהבתי את המהפוכנת שעשתה מירי רגב בזמנו במשרד התרבות כשכל אנשי התקשורת והאומנימ קמו על רגליהמ האחוריות ומחו עד בלי די. בדיעבד רק טוב יצא מזה: קרנ הקולנוע חולקה לא זורימ. ההגשות הפכו אנונימיות. בניגוד לעבר, מו יקה מזרחית קיבלה תקציבימ וננקטו צעדימ נו פימ לטובת השוויונ )האמיתי, כנ? לא זה שרק כתוב בשלטימ לצידמ של דגלי אש"פ(. אני גמ אוהבת את המהפכה שנעש תה בערוצ הישראלי הראשונ שהיה מלא במלחכי פנכה שישבו חזק על יר הבשר וקוצצו ופוטרו ונעשה בו דר מקר ול עד קודקוד. אממה, מאז עבר זמנ ושוב יש צורכ לנפות את הקו קו ולברור בינ טוב ומיותר. ושוב קמימ אלו שיש להמ הרבה מאוד מה להפ יד, שזכו במכרזימ ובקו לות הקוראימ עוד לפני שהמ הוכרזו לצי בור ונתנו "כאילו" הזדמנות שווה לכולמ להגיש. אלו התברגו למערכת עמוק מדי ולא באמת השאירו מקומ לאחרימ לקחת חלק. אלו האשמות חמורות אני מודה, אבל מתחושתי וני יונותיי הפרטיימ וממה ששמעתי מעמיתות וחברות, ההתנהלות הזאת שהייתה מוכרת בשידור הציבורי התחילה להתב במערכת. התאגיד הוציא תחת ידו דברימ נפלאימ בשנימ האחרונות. ככה זה כשיש לכ תק ציבימ ביד מלאה ואפשר לייצר חומרימ ברמה ובאיכות. תכל' זה טור של קנאה. כנ, גמ אני רוצה תקציבימ ל רט דוקומנ טרי על נשימ אורתודוכ יות יוצרות, ול פודקא ט על יצירה נשית יהודית, ול ד רה על זמרת מצליחה שהחליטה יומ אחד לשיר בפני נשימ, או לטורימ בדיגיטל על בעלי תשובה ועוד תכנימ שאותי מעניינימ ואינמ מקבלימ ביטוי בתאגיד. הצעתי חלק מהנזכר לעיל לתאגיד אכ מעולמ לא הצלחתי לעבור את ה פ. לי אינ יותר מדי מה להפ יד מההפרטה של התאגיד, חוצ מתוכנ שאני נהנית ממנו לעיתימ. מצד שני, אמ הכ פ יחולק לערוצימ השונימ הקיימימ, אז מי יבטיח שהוא באמת יגיע לתוכנ המגוונ והשיוויוני שאנחנו מייחלימ לו? ויש את הרדיו של התאגיד שגמ שמ כדאי ורצוי להכני שינויימ. לדוגמה שיטת הפליילי ט שהועתקה מגלגלצ והמצמצמת את האפשרות של מו יקאימ פחות מוכרימ לקבל השמעות ברדיו. דווקא ברדיו שכזה היה מקומ להתעלות מעל שיקולימ פיננ יימ ופופולאריות ול נצל את הבמה המתוקצבת לקדמ מו יקה שאינה מקבלת חשיפה במקומות אח רימ. בנו פ בתאגיד משלמימ הכי הרבה תמלוגימ להשמעות וזו עוד דרכ לתמוכ במו יקאימ שנאבקימ בשיניימ לממנ את יצירותיהמ )שאינה מתוקצבת מאפ משרד ממשלתי בשונה ממו יקה קלא ית של גויימ, קולנוע, תיאטרונ ומחול(. היוצרימ היו יכולימ להשתמש בכ פימ הללו לממנ אני אוהבת את המהפכה שנעשתה בערוץ הישראלי הראשון שהיה מלא במלחכי פנכה שישבו חזק על סיר הבשר וקוצצו ופוטרו ונעשה בו סדר. אממה, מאז עבר זמן ושוב יש צורך לנפות את הקוסקוס יצירות נו פות שלהמ במקומ בכ פימ המיועדימ למכולות ולשכירות. לע אז ימשיכו המכובדים שות עצרות, כנ ימ, דיונימ והפגנות למענ לא יגנבו לנו הדו ימ החשוכימ כל חלקה טובה של חילוניות ודמוקרטיה, ובינתיימ גיקימ חנוניימ עמ משקפימ גדולות יתכ נתו לנו בינה מלאכותית שתהפוכ להיות כל ככ חכמה שלא רחוק היומ שהיא זאת שתייצר לנו את כל התוכניות בטלוויזיה ואת המו יקה ברדיו וכל האומנימ והיוצ רימ יעמדו בצד, יגרדו בראשמ ולא יבינו איכ המציאות טאטאה אותמ החוצה בלי • שתישאר להמ אפילו הזכות למחות. sharonroter@gmail.com 90 צילום: אבשלום ששוני, פלאש מחאת עובדי התאגיד הציבורי