שביעי

17.02.23 | כ"ו בשבט תשפ"ג | 526 גיליון | 10 אביתר ליכטמן להילחם על האחדות הזה, כשאני כותב את הטור אני קופצ חזרה אל תקופת המחתרות, בי מימ בהמ עמ ישראל נלחמ על עצמאותו, "בימימ אדומימ של פרעות ודמימ". ועדיינ למרות מרחק השנימ, אני יודע שהוא קצת ירעיד את אמות ה יפימ, אבל את הה טוריה צריכ ללמוד מכל צידיה. פרשת משפטימ מהווה עבורנו תש תית חוקית ומו רית לקיומו של עולמ תקינ. עולמ בו הדברימ מתנהלימ ב דר ברור, מתוכ חוק, דינ ומשפט והכל על פי ההנחייה האלוקית. נציגיה של ההנ חייה האלוקית הזו בעולמ הזה, המ כמובנ גורמימ אנושיימ. ומתוכ גודל האחריות שיש בידי אנשימ בשר ודמ, מתרחשות לפעמימ גמ עוולות וטעויות הרות גורל... לאורכ השנימ, התנהלו במדינת יש ראל, וגמ בתקופת "המדינה שבדרכ" משפטימ ה טוריימ "פנימיימ" מ וגימ שונימ, חלקמ יותר מ ודרימ ומפור מימ, כמו משפט ק טנר וחלקמ קצת "פחות" בלשונ המעטה. אחד המפור מימ שבהמ הוא משפט טוביאנ קי שהתקיימ עמ קומ המדינה. משפט השדה שבשנימ האחרונות יפורו נחשפ יותר ויותר לציבור, היה מעשה שי פוטי מהיר מאינ כמוהו, ובדיעבד גמ שגוי בהאשמות, במ גרתו הוצא להורג מאיר טוביאנ קי, איש הגנה בכיר שעבד גמ במ גרת חברת החשמל הבריטית, והואשמ לשווא בבגידה במולדת לאחר שנחשד בהעברת מיקומימ מדוייקימ של מו דות יהודימ חשובימ לידי הלגיונ הערבי-ירדני. אבל חשוב לציינ כי משפטי שדה הת קיימו עוד לפני קומ המדינה, בקרב המ חתרות השונות, ולא רק בקרב "ההגנה". בימימ אלו, תוכ כדי נבירה בארכיונ "עיתונות יהודית הי טורית", צדה את עי ניי כתבה קטנה מהימימ האלו, ממש לפני שנימ. "הרבנות הראשית מבקשת יוע 75 במציאת גווייתו של יהודה אריה לוי". ה קרנות הובילה אותי לנבירה נו פת, והת מונה שעולה מעיתונות אותמ הימימ, וגמ מהמחקר הה טורי בהמשכ, כואבת. בראשית חודש שבט תש"ח, הגיעה קבוצה של צעירימ, והוציאה את יהודה מחדרו בתל אביב, אל מקומ לא ידוע. אביו, שחיכה לו ל עודת ליל שבת אליה היה מצטרפ אליו מידי שבוע, עשה את בימים אלו, תוך כדי נבירה בארכיון 'עיתונות יהודית היסטורית', צדה את עיניי כתבה קטנה 75 מהימים האלו, לפני שנים. "הרבנות הראשית מבקשת סיוע במציאת גווייתו של יהודה אריה לוי" ופה הוחלט להעמידו למשפט. משפט שדה. ההצעה להוציאו להורג קיבלה רק את דעת המיעוט, ולכנ נעזרו השופטימ במרכז הלח"י, וקיבלו את אישורו. יהודה הוצא להורג במקומ, ולאחר מציאת גופתו, הוע ברו עצמותיו לבית העלמינ נחלת יצחק. שנימ לאחר מכנ, כחלק מתיקונ העוול, הוא קיבל גמ את עיטור לוחמי המחתרת, ושמו צורפ לרשימת חללי הלח"י. יומ לאחר קבורתו של יהודה, 30 פר מ עיתונ "הצפה" ידיעה קטנה ומ לירות 100 עניינת. "מר משה לוי... תרמ ארצישראליות לזכר בנו, עבור תושבי ירושלימ הנצורה". איש שהפכ את הש כול, ואת הרגשות הקשימ שליוו אותו, לעשייה עבור יהודימ אחרימ. יהודה אריה לוי הוא דוגמה אחת מיני רבימ שהוצאו להורג בתקופת המחתרות בתוכ היריבות הפנימית )כמו למשל ידידיה גל, משה בנ בצלאל, אליהו גלעדי ועוד(... שבהמ שי וע דווקא בימים אלו ופילוג נמצאימ בכותרות, חשוב שנזכיר לעצמנו כי אנשימ אחימ אנחנו ושנ תכל על הה טוריה, ככלי שמלמד אותנו לא • לחזור על טעויות העבר. 054-7728242 לתגובות בווטסאפ דרכו לבית בנו ושמ שמע על חטיפתו, והעביר את הדיווח למשטרה. במשכ שבועות ארוכימ חיפשו את יהודה, עד שגופתו נמצאה בפרד י רעננה, ולקח עוד שנימ עד שה יפור המלא התברר. יהודה, שהיה מאנשי הלח"י הבכירימ, ביקש בחודשימ לפני תומ המנדט הבריטי מאנשי ארגונו לחבור אל ארגונ "ההגנה" יחד עמ נשקמ, במטרה להלחמ כתפ אל כתפ עמ האויב הערבי. דעתו הייתה דעת יחיד והמח לוקת בינו לבינ השאר הלכה והחריפה, וב דיווח על תרומתו של משה לוי, אביו של יהודה שנרצח ע"י המחתרת