שביעי

17.02.23 | כ"ו בשבט תשפ"ג | 526 גיליון | 12 ענבל רץ־גילמור נכשל במבחן הסבירות זה לעבור לשלב "מה שצריך הבא - לשלב המלחמה. ומלחמה מנה לימ בקרב פנימ אל פנימ, ראש בראש, יד ביד". הדברימ הללו נאמרו השבוע ואתמ בוודאי חושבימ שהמ נאמרו בתגובה לשרשרת הפיגועימ הנוראית שאנו חווימ בתקופה האחרונה. ובכנ, את הדברימ הללו אמר לא אחר מאשר ראש הממשלה לשע בר, אהוד אולמרט, במהלכ ההפגנה בירו שלימ והוא לא מיענ את דבריו לעבר אויבי ישראל הטרורי טימ, אלא נגד הרפורמה המשפטית או כפי שהוא מכנה אותה - ההפיכה המשטרית. דברי הה תה החמורימ הללו הכעי ו אותי והעציבו אותי מאוד. האמירה הזו לא נאמרה בחלל ריק, אלא היא חלק מרכזי משיח אלימ, מת להמ, קיצוני ומופקר של בכירימ רבימ בהווה ולשעבר מנ הצד של מתנגדי הרפורמה. ביניהמ הח"כ לשעבר יאיר גולנ והרמטכ"ל לשעבר דנ חלוצ שק ראו למרי אזרחי ול ירובי פקודה, ראשי ערימ, פרקליטימ בכירימ, גנרלימ לש עבר ומעל כולמ השופט בדימו אהרונ ברק שפיו לא מפ יק להפיק פנינימ על מלחמה, מוות וחרוזי רעל. כולמ מתחרימ ביניהמ במינ טנטרומ דתי מי יקצינ יותר באמירתו. האנשימ הללו שתפקידיהמ וכל יוקרתמ נשענת על עו בדה, שהמ מזכירימ לנו אותה שוב ושוב, כי המ עמדו במצבי לחצ וצמתי החלטה כמעט על אנושיימ. ובכנ, העילאיימ הללו מתפרקימ באיבוד עשתונות מביכ אל מול חרדה מדומיינת שגמ אמ היה בה שמצ של אמת, היא בוודאי לא אמורה לטלטל ככ אדמ עמ טיפה חו נ נפשי. מה קרה לכל הלשעברימ הללו? אנ שימ שיש להמ זכויות רבות וחלקמ בוודאי עמדו בלחצימ גדולימ פי כמה וכמה מאירוע של רפורמה משפטית שאפילו נשיא המדינה טוענ שהיא בי רה לחלוטינ )בכפופ לשינויימ פה ושמ(. התהייה הזו רק מתגברת כאשר מצרפימ אליה עוד אמירה אומללה של השופט בדימו ברק שהגדיר עצמו השבוע, במופע של חו ר מודעות קיצוני, כשייכ ל"ישראל השנייה". ובכנ, לא אכפת לי כיצד האיש מגדיר את עצמו, אבל אני 30 נחרדת כי האיש הזה מחליט כבר שנה מה ביר פה ומה לא. מבחינתי זה לא ביר בעליל שאיש עמ כזאת תפי ת מציאות מעוותת יחליט לנו מה ביר. זה לא ביר שראשי המחאה י יתו למ לחמת אחימ ושהתקשורת תגבה אותמ. לא ביר שחברי האופוזיציה יכו דרנימ בכנ ת, ינ ו "לפוצצ" ישיבות ועדה, מאוד לא ביר שהמ יקפצו על שולח נות ויאיימו על יו"ר ועדה בכנ ת והכי לא ביר שכל הדבר הזה יעבור בשקט ובלי שאפ אחד מהקופצימ, המ יתימ, המאיימימ והקוראימ למלחמת אחימ ייתנ את הדינ על מעשיו. הפ ד בבחירות הוא לא דבר נעימ. בבחירות הקודמות הייתי בצד המפ יד ואז עוד ההפ ד היה תוצאה של מעשה רמייה לא סביר בעליל, בעיניי, שאיש עם כזאת תפיסת מציאות מעוותת יחליט לנו מה סביר. לא סביר שראשי המחאה יסיתו למלחמת אחים והתקשורת תגבה אותם. לא סביר שהאופוזיציה תכה סדרנים בכנסת ונוכלות. הייתי כעו ה, מתו כלת ופגועה. יצאתי למחות, להפגינ ולהיאבק כאופוזיציה על עמדתי. לכנ אני יכולה להבינ מאבק דמוקרטי ענייני, אבל כאנ מתערבבת לתוכ המאבק אנרכיה מ וכנת שאני מצפה מח ברי בשמאל לא לשתוק למולה. לא לחפש את ה ימטריה כי היא איננה קיימת. קידומ רפורמה על ידי רוב בדמוקרטיה היא אולי לא נעימה לאופוזיציה, אבל היא בהחלט בתוכ כללי המשחק. אלימות, לעמת זאת, היא לא בכללימ והגיע הזמנ להתנער ממנה ולהוקיע את מוביליה גמ אמ המ עתירי זכויות בעבר, אבל מאבדי עשתונות בהווה. • עצרו את האלימות לפני שיהיה מאוחר. inbal.ratz.gilmore@gmail.com (11 אהרן ברק בריאיון לרוני קובן )מתוך "פגישה" בכאן