שביעי

17.02.23 | כ"ו בשבט תשפ"ג | 526 גיליון | 32 אז למה המ מתנגדימ לה, לעיתימ בביטויימ קיצוניימ מאוד? "ה יבה שהמ יוצאימ במלחמת גוג ומגוג ברפורמה ובמחולליה נובעת בעיניי מהמלחמה הכללית שניטשת בינ שני המחנות - בינ הימינ הלאומי לבינ המחנה האחר, שקורא לעצמו המחנה הנאור והליברלי. המחנה הזה יוצר משוואה שהוא לכאורה דואג לשמירה על שלטונ החוק ולזכויות הפרט, ואילו הימינ בא לכלות את כל אלה. המ טוענימ שהימינ הכריז מלחמה על זכויות הפרט וזכויות י וד של אזרחימ במדינה. אני דוחה את המשוואה הזאת. ה'ייאוש' שלי נובע מעוצמת הצביעות בטיעונ הזה". אמיר ביטא השבוע את אותו ייאוש בפו ט בפיי בוק תחת הכותרת "ממלכת ישראל מול ממלכת יהודה". "היו אלה גנרלימ חשובימ ופרופ ורימ ידועי שמ שהילכו אימימ", כתב. "המ התחילו בהפגנות לייט ובביקורת מלומדת, אחרי זה הדברימ ה לימו והמ עברו להכריז על מרי אזרחי, וכשזה לא ה פיק המ עברו לאיומימ בהפעלת ירי באש חיה על מחייבי הרפורמה. אחרימ עלו עוד מדרגה והודיעו שהמ בונימ צבא, כי צריכ להתכוננ למלחמה בינ אחימ, ואחר ככ המ צרחו בקולי קולות שזו בעצמ מלחמת אזרחימ כי אנו איננו עוד אחימ". "אני רואה בצורה בהירה מול עיניי את המציאות ההיפוקריטית הזאת, שבה צד אחד מטיל את כל האשמ על המחנה השני, שבא לשנות וקי בל מנדט ליישמ את המדיניות שהוא דיבר עליה עוד לפני הבחירות. הוא נשלח על ידי ציבור רב ועצומ, שהוא רוב מכריע בקרב הציבור הישראלי", מ ביר לי אמיר. "כולמ מ כימימ שצריכ לבצע שי נויימ, ואפילו שינויימ מרחיקי לכת. לרפורמה או לחלקיה מ כימימ כמעט השנימ 20- כל שרי המשפטימ ב האחרונות, מציפי לבני ועד גדעונ ער, מדניאל פרידמנ ועד איילת שקד. אמ כולמ מ כימימ, איכ הגענו עד הלומ? מה קרה כאנ? מה השתנה? כיצד דיונ לשינוי הרכב הוועדה לב חירת שופטימ מעורר את כל הלינצ' שנעשה בממשלה החדשה? זו חציית קווימ מ וכנת מאוד". אישימ בכירימ בחברה הישראלית קראו למרי אזרחי ולהוצאת דינ רודפ נגד ראש הממשלה, ולא פ לו שימוש באש חיה. אמיר: "בתוכ עמנו אני רואה אנשימ, אחד טיי , השני עורכ דינ בכיר, השלישי רמטכ"ל, הרביעי גמ רמטכ"ל, החמישי גנ רמטכ"ל ויש גמ שופטימ שיוצאימ ואומרימ 'אנחנו שני עמימ'. אחד אומר 'אנ חנו מקימימ צבא', שני אומר 'אנח נו ננצח אתכמ', שלישי אומר שהוא מוכנ לעמוד מול כיתת יורימ, אחר מדבר על שימוש באש חיה, ויש מי שמוציא דינ רודפ על ראש הממשלה. הייאוש שלהמ בא ממקומ שאני מת קשה לכנות אותו שנאת חינמ, כי זה הרבה יותר גרוע". אתה מצליח בכל זאת להבינ את החששות? "ברור שיש כאנ גמ ויכוח מקצועי והשקפתי, ואפשר לקיימ דיונ רציני מאוד על הנושאימ האלה. אבל תבואו לקיימ אותו בצורה רצינית, בלי איומימ, בלי פילוג, בלי ש ע איומ ונורא, בלי הוצאת דיבתה של ישראל בעולמ כאילו מדובר במדינה פשי טית נו ח דיקטטורות שונות בעולמ. מישהו באמת מאמינ שהפכנו לדיק טטורה? המערכת עצמה לא חושבת שצריכ לשתפ פעולה לתיקונ אמיתי? הדעות הקיצוניות נגד הרפורמה הנ אב ורדיות. "שופטימ כמו מאיר שמגר, משה לנדוי ואחרימ חשבו שאקטיביזמ רדי קלי של בית המשפט העליונ ובג"צ עלול להביא לפגיעה חמורה באמונ הציבור. הנה זה קרה, הנבואה הגשימה את עצמה. אבל אפ אחד במערכת לא חושב שהוא אשמ. מה, המ מחזיקימ בכל החוכמה והיושר שבעולמ? "אני מכבד את הזכות להפגנה ול מחאה, כל זמנ שהנ נעשות במ גרת החוק. וזה לא משנה אמ באימ עש רות אלפימ או יותר. היה לנו קר גדול עמ עמדה נוקבת מאוד במערכת הבחירות האחרונה. העמ הכריע. בד מוקרטיה יש הכרעה של רוב, וכמו שצריכ לכבד את זכויות המיעוט, צריכ גמ לכבד את הכרעת הרוב". תיקון, לא הרס ( נחשב לאחד מכי 67) עו"ד אמיר רי עורכי הדינ הפליליימ בישראל. הוא נולד בירושלימ, התגורר ביל דותו בשדרות ולמד בנערותו בפני מייה הדתית גבעת וושינגטונ. לאורכ השנימ ייצג אישי ציבור רבימ, בהמ נשיא המדינה משה קצב, חה"כ לש עבר מיכאל בנ ארי, דודו טופז ז"ל והאחימ פריניאנ. מה שהביא אותו לקדמת הבמה הציבורית היה ייצוגמ של חברי כנו פיית ליפתא היהודית, שנחשדו ברצונ לפוצצ את מ גד אל-אקצא בשנות . בעבר, שמו הוזכר כמועמד 80- ה הוא 2019- לבית המשפט העליונ, וב התמודד על ראשות לשכת עורכי הדינ, אכ הפ יד לאבי חימי. אמיר אינו מקל ראש בעוצמת ההתנגדות לרפורמה שהגה שר המ שפטימ יריב לוינ, אולמ הוא מבקש לא להתעלמ מהרוב שתומכ בה. "יש בית המשפט העליון הסיג את גבולן של הרשויות האחרות. הוא הלך רחוק מדי, לקח לעצמו סמכויות שלא הוענקו לו בחוק, עסק בסוגיות ציבוריות בעלות גוון פוליטי והתערב בעבודת הרשויות האחרות 90 צילום: יונתן שאול, פלאש "הדעות הקיצוניות הן אבסורדיות". הפגנה נגד הרפורמה, השבוע