שביעי

24.02.23 | ג' באדר תשפ"ג | 527 גיליון | 8 שרו ן רוטר להגזים בשמחה ומ תבר שלא כולמ אדר הגיע מתחברימ לחודש הזה עמ הכפייה שלו "להיות בשמחה". בכלל, לפעמימ מר גיש לי שהמגזר נו ע על אוטומט ותעזבו אותנו באמש'לכמ מהמשמעויות, הכ וונות, ה גולות, עצימת העיניימ ונע נועי הלולב בתפילה. ב דר פורימ, אבל זה אפילו לא שבתונ, כולה כמה משלוחי מנות, פת לחמ וללכת לשמוע מגילה, אז למה כל ההשתגעות והלחצ? וכנ, ברבות השנימ הופתעתי לגלות שלא כולמ אוהבימ את פורימ. יש כאלו שהציווי לשמוח מעיק עליהמ. אל תכ ריחו אותי, תנו לחיות בשקט. אני אוהבת את פורימ אבל זה רק בגלל שאני משקיעה עמל בשביל לה תחבר, מייקרת את היומ הזה, דואגת ליהנות בעצמי ולא להיות רק שפחת משלוחימ ו עודות )וגמ להתחפש. זה אידיוטי אבל עושה את העבודה(. רק שבאמת ה יפור הזה של משלוחי מנות עבר את גבול הטעמ הטוב, כמו הרבה דברימ בתרבות השפע שאיבדו את המידתיות. אציינ את המובנ מאליו, שמשומ מה כולנו ממשיכימ להתעלמ ממנו ויותר מזה גמ להשקיע בו ממונ רב ולרוממ אותו: וכר - זה רעל! במיוחד כשהוא מגיע בחו ר פרופורציה. גמ תחרות משלוחי המנות עמ כמה שיותר וכר בכל הצבעימ והמינימ זו רעה חולה. כל שנה אני מוצאת את עצמי קונה כמויות של ממתקימ ומתבא ת נורא, אבל הילדימ נתונימ תחת מכבש לחצימ של "יביאו לי ומה אני אתנ!?". אני מאלו שלא יכולה לעמוד בטיעונימ של "כולמ ורק אני לא". ואז שוב הגזמנו במקומ הלא נכונ - במקומ להגזימ בש מחה, מגזימימ בשופוני. עוד הגזמה שהיא זה מזכיר לי בלתי הגיונית ולא חברתית בעליל והיא העליה בשכירויות. אנשימ, מה קרה לכמ? רק בגלל שאומרימ בט לוויזיה שהשכירות עולה זה יבה לעלות בבת אחת את שכר הדירה באלפיימ אחוז? העיקר שלא תישארו הפראיירימ האחרונימ. וואלה, יותר חשוב שתשארו בני אדמ. נכונ, לא עמדתי בני יונ של להשכיר דירה )בעזרת ה' שאזכה( אבל כאחת ששוכרת ורואה מה המצב בשוק )אצלי ברוכ ה' בינתיימ לא( כואב לראות שעוד ועוד אנשימ נאלצימ לעזוב כי התקשו רת מלהיטה. אחותי יפרה לי שהת קשרה אליה בעלת הדירה שלה ביפו אחרי שנימ ששכר הדירה נשאר בעינו ולא היתה שומ בעיה ופתאומ העלתה בטונה, רק כי "אמרו בטלוויזיה". יש לציינ שיש אנשימ הגונימ שמ ודרימ יפה ואינ להמ צורכ בעוד אלפיימ ש"ח לחודש ושערבות הדדית והגינות חשו בה להמ. המ גמ מבינימ שלאלו שגרימ בשכירות כל שקל חשוב. לא תמיד זה טוב לרוצ אחרי העדר, ואני מקפידה גמ לרוצ כנגדו כי ב ופ אני מבינה שבא הסיפור הזה של משלוחי מנות עבר את גבול הטעם הטוב, כמו הרבה דברים בתרבות השפע שאיבדו את המידתיות. ואציין את המובן מאליו, סוכר - זה רעל! מת הגענו למצב ש"עולמ הפוכ ראיתי" ומה שצועקימ ברחובות ובתקשורת הוא לרוב: הפכ האמת. ממרומ שנותיי ועוד מסקנה שאולי היא לא קשורה אבל היא ופר חשובה: כשאתמ רוצימ משהו אל תה ו להיות נודניקימ. נכונ, אנחנו לא וב לימ שינדנדו לנו, אבל וואלה, מי שלא מתבייש ללחוצ ולהיות נוכח ב ופ מקבל את מבוקשו, בחינת 'בדרכ שאדמ רוצה לילכ'... אז תנדנדו לאנשימ ולבורא עולמ, תנדנדו לשמחה שתקפוצ עליכמ, תנדנדו לבעל הבית שיוריד בשכירות - • ותראו שזו גולה נפלאה לישועות. sharonroter@gmail.com shutterstock איור: