שביעי

03.03.23 | י' באדר תשפ"ג | 528 גיליון | 10 ענבל רץ־גילמור "אם הבנים", לצערנו ולגאוותנו "יש לנו חור, חור ענק בלב. שומ דבר, שומ דבר, לא י גור את החור הזה. לא בנייה, לא הפגנה, לא שומ דבר וגמ שמחות במשפחה המ יהיו פל טר - החור יישאר, ואנחנו נלמד לחיות איתו ולחיות איתו בש מחה. ולהמשיכ, ולשאוב כוח מכמ, מהילדימ שלנו... אמ אתמ שואלימ מה לעשות? להו יפ ללימוד תורה, המ היו שניהמ בדרכ ללימוד תורה, אתמ יכולימ להו יפ ללימוד תורה, לעשות שירות משמעותי בצבא, אתמ יכו לימ גמ, אתמ יודעימ מה אנחנו תמיד היינו עושימ, מכינימ מרק והולכימ לחיילימ, מחלקימ לחיילימ. ועכשיו יהיו המונ כוחות בדרכימ...", אלו דב ריה של א תר יניב הגיבורה, גיבורה חדשה בעמ ישראל בתוכ שרשרת של גיבורות מהתקופה האחרונה ולאורכ תולדות עמ ישראל. א תר, אממ של הלל ויגל הי"ד, היא עוד אמא שהפכה בנ רגע ל"אמ הבנימ". ברגע של רשעה צרופה נקטפו שני אוצ רות, שתי מתנות מפיצות אור, שע קו תדיר בעשיית ח ד, בשירות בצה"ל ולימוד תורה. ילדימ כאלה שאנחנו רק חולמימ שיהיו גמ לנו ומה לא נעשה כהורימ כדי שנזכה בכאלה ילדימ טו בימ וטהורימ. משקימ ומטפחימ, מת פללימ ומקווימ לראות אותמ פורחימ ובונימ משפחה משלהמ, ואז ברגע אחד הכל מתנפצ ובמקומ לכעו על העולמ ולרצות להבעיר מתוכ הכאב את הכל, במקומ זה האמא הזו מגיי ת כוחות–על כדי להגנ על כולנו, על מי שנשאר פה וגמ כשהיא בתוכ החור השחור היא לא זונחת את תפקיד הלוחמת המגוננת. מה זה הדבר הזה אני שואלת את עצמי? חשבתי שכבר אינ נפילימ בדורנו ואז מגיעה האמא הזו ומוכיחה לי שמ תובבימ בינינו אנשימ שאני לא גורה בכלל שאנחנו ראויימ להמ, אבל בטוח שאנחנו כאנ בזכותמ. כנ, וי לחו לי החבר'ה מ"היחידות המיוחדות" שההפ ד בבחירות לא מוצא חנ בעיניהמ. ת תכלו על האמא הזו שכל עולמה חרב עליה. זו גבורה, זו עוצמה, זו הקרבה. בלי לזלזל בשנימ שנתתמ למדינה ובזכויות הרבות שיש בוודאי גמ לכמ. הרשו לי לגלות לכמ כי בלי המופת של ההורימ של הלל ויגל אינ כל ערכ לישיבה שלנו כאנ. בלי אהבת החינמ שיש בהמ והאמונה היוקדת שלהמ בבורא עולמ, בעמ ישראל, ביישוב הארצ, בלימוד תורה, בעשיית ח ד וכנ, גמ בשירות בצבא. בלי כל המכלול הזה אינ כל טעמ להתעקשות שלנו על המ קומ הזה. אז אני מ רבת להתרשמ ולהתרגש מככ שהחלטתמ שלא מתאימ לכמ יותר, זה לא מרעיד לי את הלב. אני מבינה שקמה ממשלה שממש לא בא לכמ עליה, באמת מבינה. הבהילו אתכמ ואתמ חוששימ ממה יהיה? אתמ לא אוהבימ את הכיוונ, הבנתי. אבל מה זה הדבר הזה אני שואלת את עצמי? חשבתי שכבר אין נפילים בדורנו ואז מגיעה האמא הזו ומוכיחה לי שמסתובבים בינינו אנשים שאני לא סגורה בכלל שאנחנו ראויים להם אני בזה לכמ על הרפי ות, על אוב דנ הדרכ ואיבוד העשתונות. עדיינ לא קרה דבר ואתמ כבר מקפלימ את הפקלאות ומכריזימ שלא תתנו כתפ יותר מול האויב, האויב הזה שרוצח לנו ילדימ ב יטונאות. אבל אני יודעת שאנחנו נהיה ב דר, כי יש לנו את א תר הגיבורה ואת נצח ישראל. ונצח ישראל מצווה אותנו להמשיכ בדרכ, לא לנטוש ולא לוותר על החד נ . אז שנייה לפני שאתמ עוזבימ אני מציעה לכמ להיאחז חזק בא תר הגיבורה ולהענות לקריאתה - להרבות טוב ולהמשיכ בעשייה למענ • עמ ישראל. inbal.ratz.gilmore@gmail.com 90 צילום: פלאש אסתר יניב, אמם של הלל ויגל הי"ד