שביעי

10.03.23 | י"ז באדר תשפ"ג | 529 גיליון | 32 ליתי לגג כדי לשלוח למפקדימ שלי תמונות, ראיתי שלוד פשוט בוערת. אז הבנתי שהמציאות השתנתה, וגמ אנחנו צריכימ לשנות גישה". צעקנו, ואיש לא הקשיב ארגונ ערי ישראל הוקמ בקיצ שעבר, ובחוברת יכומ הפעילות נכתב כי "מלבד הפר 2022 לשנת עות עצמנ, התוודענו בימימ קשימ אלה לתפקוד מ ורבל ולא מ פק מטעמ רשויות המדינה. במקביל נת קלנו בהתעוררות גדולה של ערבות הדדית מצד אזרחימ מכל רחבי המדי נה, שהגיעו לעזור לתושבי השכונות המעורבות. למדנו שיעור חשוב שהז כיר לנו את דברי הלל הזקנ: 'אמ אינ אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני, ואמ לא עכשיו אימתי'". צוקרמנ, קיי רמנ וא', בשיתופ מתנדבימ נו פימ, הגו את 'תוכנית חמש האצבעות' הכוללת את חיזוק הביטחונ המקומי, העמידה מול הר שויות, יצירת קשרימ עמ הממשל, הקמת אגפ מודיעינ ומחקר ושינוי התודעה הציבורית. במ גרת היעדימ שהציבו המ קיימו ערבי מוכנות לקהילות השונות בע רימ המעורבות וביישובי הנגב והג ליל; חיזקו את הקשרימ ושיתופי הפעולה עמ גורמימ בממשלה ובכ נ ת ועמ הרשויות השונות, דוגמת משטרת ישראל; א פו מודיעינ על גופימ ערביימ שעו קימ ומעודדימ טרור; וני ו להעלות ל דר היומ את מה שקרה ועתיד לקרות מתחת לאפמ של מיליוני אזרחי במדינה. "הנושא התקשורתי הוא קריטי בשבת האחרונה ערבים היכו ילדים יהודים והכריחו אותם לומר פסוקים מהקוראן. לפני שנתיים הרגשנו שאנחנו חיים בדו קיום, והיום אנחנו יודעים שזה לא המצב. חווינו טראומה, ואנחנו יותר דרוכים "יצא שד אפל מאוד". הצתה בבית אורות, לאחרונה מאוד", מ ביר מאיר ליוש, תושב לוד ובעלימ של משרד ייעוצ א טרטגי. בימי שומר החומות, הוא עמד מא חורי הצפת הפרעות בלוד בתקשו רת וברשתות החברתיות, והוא זוכר היטב: "צעקנו, ובהתחלה אפ אחד לא הקשיב לנו. בהמשכ, בעזרת השימוש במדיה, הצלחנו לשדר החוצה את מה שעברנו ולבטא את חומרת המצב. זה בדיוק מה שאנחנו מנ ימ לעשות גמ עכשיו, רק שהפעמ נקווה שהכל יוצפ עוד לפני האירועימ". צוקרמנ: "ההכנה לא מתחילה מה שטח, אלא ממ דרונות מקבלי ההח לטות. בימימ הראשונימ בלוד, תוכ כדי הפרעות, קמה התארגנות אזר חית כמו חמ"ל עירוני. זה נבע מתחו שת אחריות וערבות הדדית, אבל גמ מהוואקומ שיצרו הגופימ הרשמיימ שפשוט לא היו בשטח. "כשהפרעות ה תיימו והחמ"לימ נ גרו, חשבנו לעצמנו כמה חשוב לוודא שזה לא יקרה שוב. מהר מאוד הבנו שמדובר בבעיה לאומית עמ שו רשימ עמוקימ, ושהפתרונות לא נמ צאימ בלוד - בעירייה או במשטרה - אלא בירושלימ. המשימה הראשונה שלנו הייתה לעורר את שלטונות החוק והרשויות, כדי שלא נגיע למצב שבו היינו לפני שנתיימ". וזה הצליח? מקבלי ההחלטות שינו את דפו י החשיבה? "זו שאלה טובה, כי הדברימ ייב חנו בשעת מעשה. יש גופימ שהפיקו לקחימ בצורה י ודית". א': "נכונ. משטרת לוד, למשל, באה צילום: ארגון ערי ישראל כיומ בצורה אחרת לאירועימ לאומניימ מצד ערבימ. המ מפחדימ שזה יוביל למשהו גדול יותר, ולכנ הטיפול טוב יותר. הרוח בהחלט השתנתה". צוקרמנ: "אבל חשוב להגיד שיש עוד דרכ ארוכה. יש גופימ שלא עשו מ פיק, וגמ למשטרה אינ את כל המשאבימ לטפל בבעיות". מה עמ המשמר הלאומי? נראה שהקמתו תקועה. צוקרמנ: "כמו שבצבא יש כוח דיר קטנ לזמני שגרה, ואליו מצטרפ כוח מילואימ גדול בעיתות חירומ, ככ צריכ לעשות גמ במשטרה. זה מתחיל ממתנ רישיונ נשק לאזרחימ שעומדימ בתנאי ה פ, כדי שיגיבו ראשונימ לכל אירוע, ממשיכ ביצירת כוח מתנדבי משטרה מקומיימ שי פקו מענה רחב יותר, ומ תיימ ברמה הלאומית, עמ הקמת גופ גדול ומ קצועי כמו המשמר הלאומי. לצערי, זה באמת מדשדש. המדינה לא מ פיק נחושה, וזה אחד הדברימ שאנחנו מנ ימ לדחופ ולקדמ". ואיכ אתמ נכנ ימ לוואקומ שע דיינ קיימ בשטח? קיי רמנ: "בשומר החומות חוויתי את הכשלימ של המערכת, והבנתי שאחד הדברימ שחובה לשימ עליהמ דגש זה לחבר את האזרחימ לרשויות. לקהילות יש הרבה מאוד מידע, ואנחנו מחברימ ביניהנ לבינ גופי הביטחונ כדי שמקבלי ההחלטות יקבלו תמונת מצב מלאה ועדכנית בזמנ אמת. "אני נפגש עמ נציגי ועדות ביט חונ מכל הארצ - בערימ המעורבות וביישובימ בודדימ בגליל ובנגב - ושומע מה המ חוו בשומר החומות וממה המ חוששימ עכשיו. אנחנו מ פקימ לקהילות כלימ להתארגנ ולהתמודד עמ כל מצב ומציאות שי