שביעי

10.03.23 | י"ז באדר תשפ"ג | 529 גיליון | 6 שרו ן רוטר האם עוד אפשר לתקן? שקיבלתי השבוע להלן הודעה מאחד מחבריי התל-אביביימ עמ לינק לחתימה. הכותרת: "עצומה - בואו ניפרד: מדינת ישראל ומדינת יהודה" ואליה התלווה הטק ט הזה: "לפני שנ תדרדר למלחמת אחימ, אני אומר 'בואו נפרד'. אנחנו לא חייבימ לחיות ביחד, אנחנו לא צריכימ להחזיק באותנ דעות. העמ חצוי - אמ נרצה או לא. קחו לכמ את ירושלימ, השטחימ הכבושימ ואת מעוזי הליכוד. תנו לנו את תל אביב וכל ישוב שדוגל בדמוקרטיה וחילוניות. מה רע?. ביבי שלכמ לנצח. מדינת הלכה? על הרא י... מה שבא לכמ. בית המקדש השלישי? בכבוד!. רק באמא שלכמ עזבו אותנו בשקט. אנחנו שמאלנימ-אנרכי טימ-בוגדימ שמעדיפימ דמוקרטיה על שלטונ ההלכה. אתמ לא צריכימ אותנו. אנחנו לא צריכימ אתכמ. יאללה ביי...". בהתחלה כשקראתי בפעמ הראשונה, צחקתי לעצמי. אחר ככ כתבתי לו בחזרה: "אז כדי להיפגש אתכמ אני אזדקק לדר כונ?" והוא ענה ברצינות: "מעבר חופשי". המשכתי לחשוב על הרעיונ הזה וככל שעבר הזמנ הוא מצא חנ בעיני יותר ויותר. וואלה, אולי באמת נפצל. כל אחד בטוח בצדקת הדרכ אז בואו נעשה ני וי כזה ונראה מי באמת צודק. מאוד מעניינ אותי לראות איכ מדינת ישראל )אני מניחה שתל אביב תקרא 'ישראל' וכל השאר 'יהודה'?( תתפתח עמ השנימ עמ הערכימ הפרוגר יבימ, "הדמוקר טיימ" והליברלימ שלה. בדרומ תל מעניין מה יקרה אביב עמ המהגרימ, והאמ באמת המצב ישאר ככ רק בדרומ תל אביב או שיזלוג קצת הלאה למרכז ולצפונ?. מעניינ אותי לדעת מה יקרה לערכי המשפחה ובקור לציה למצב הילודה. מעניינ אותי לראות מה יקרה לחינוכ והכי מ קרנ אותי לה בינ איזה צבא ישמור עליהמ כשהאויבימ שלנו )ששונאימ יהודימ אמ קוראימ להמ ישראל או יהודה, ובזימ במיוחד לאלו שאינמ מחוברימ לזהות שלהמ( יקלטו מה קורה ויעברו במעבר החופשי מיפו ל"עיר ללא הפ קה". אני יודעת, זה נוגד את התפי ה של הידברות, אחדות, של 'כל ישראל ערבימ לזה לזה', אבל וואלה, אולי הוא צודק החבר מתל אביב ואנחנו כבר בשלב שזה מאוחר מדי, שכבר לא רוצימ לדבר ואינ עמ מי. המצב צריכ לומר מדכדכ. אולי בקרב דתיימ כאלה מתל אביב, חברי גרעינימ שעושימ את שליחות חייהמ כבר שנימ ושמחימ בכל קריאת מגילה בכיכר רבינ - לא מתייאשימ משומ דבר. אני מניחה שגמ בצד השני יש כאלו החותרימ לגי שור וערבות הדדית ומאמינימ שאפשר לגשר. אולי המ צודקימ. אולי יש להמ את הכוח ואת הרצונ. אכ נדמה לי שלר בימ מאיתנו בר אינ. אני קוראת את הפו טימ המתאמצימ אני קוראת את הפוסטים המתאמצים של חבריי במגזר שלא ממש יודעים איך לאכול את האלימות והבריונות בהפגנות. הם חוטפים ביזיונות, מדממים בליבם את הפירוד של חבריי במגזר שלא ממש יודעימ איכ לאכול את האלימות והבריונות בהפגנות. המ חוטפימ ביזיונות, מדממימ בליבמ את הפירוד ומנ ימ בכל הכוח לדונ לכפ זכות ולהמציא כל מיני תיאוריות כדי לא לש נוא: "המ צועקימ כי זאת צעקה שקיימת לעמ שלנו לכל אחד בנשמה, המ רו צימ להיות ראויימ, שיראו אותמ. מה זה משנה מה כתוב על השלטימ אמ אנחנו מאמינימ שהכל אחד". אני מוצאת טק טימ כאלה של 'לא מתייאשימ'. תכל' , בעומק של הדברימ, בוודאי שזה נכונ, אבל בשטח אדמתי בוערת ועל מה? על • כלומ ושומ דבר. sharonroter@gmail.com shutterstock איור: