שביעי

10.03.23 | י"ז באדר תשפ"ג | 529 גיליון | 8 וחזקה עליו שכל דבריו שקולימ בשקל אדם כותב טור הקודש. בטח יודע הוא דבר או שניימ ממה שהבריות מתיי רינ בהנ ובאבחת שורה או שתיימ יתיר את פקותיהנ. אי אפשר כמעט לכתוב על משהו אחר. רמת החנקנ באוויר הגיעה לשיעורימ מ וכנימ עד לטשטוש הכרה עמוק. שני מחנות ניצבימ זה למול זה עד שהגדיל האחד ואמר "תיהר המדינה עד עפר, אמ תבוא ועדה למינוי שופטימ ותבטל את ועדת השתיימ". מאוד מפתה לנתח כמה הגיגימ של אנשי צבא לשעבר או מפגינימ חמורי בר, אבל החומרימ הללו לעו ימ לעייפה. אז בכלות כוחנו ננ ה לשאול איפה פה בעל הבית? לא ביבי! איפה "בעל הבית"? זה שהביאנו עד הלומ ועשה עמנו ני ימ ונפלאות והשיב אותנו אל ארצנו ובששה ימימ הכה את אויבינו. מה רוצה מאתנו ה' אלוקינו שמניח ככ לבניו להתייצב זה מול זה באיבה מבלי יכולת הכרעה? השבוע התפללתי ערבית ב ופרמרקט אחד ושמ זכיתי והת גלגלה לידי חוברת 'דבר מלכות' מפרשת ויגש. פתחתי להציצ אולי אזכה ויאיר לי משהו ומצאתי קטע קטנ מאיגרתו של הרבי שכותב שכשהמשיח יבוא תתגלה מעלת ההודאה והתמימות "שהכל מאמינימ באמונה טהורה ובה' ברוכ הוא ובתורה ומצוות שלו". זה יהיה חידוש לעומת העולמ שלפני הבנוי על הלימוד הרציונלי. העליה מהרציונליות המוגבלת אל ה'הודאה', אל המפגש החי שיש בו רגש שאינו מוגבל. הרציונליות העמוקה והרצינית ביותר היא כלומ לעומת האינ ופ, אומר הרבי. אינ אפשרות להכיר באמת את הקב"ה דרכ החכמה כי כמה שנהיה חכמימ, תמיד נהיה גמ טיפשימ. אנחנו מבינימ המונ, אבל מרוב שאנחנו חכמימ אנחנו שוכחימ את מה שגבוה מדעתנו וזו בעיה גדולה בראיית העולמ שלנו. כל ני יונ ליצור חלוקה דיכוטומית בינ מחנות, ייתקל בצדק בגיחוכ. יש אנשימ רציונליימ ולא רציונליימ בשניהמ, אבל אולי בכל זאת יש איזה קו מבחינ - לא כדי לפגוע במישהו, אלא כדי לנ ות להבינ מה רואימ. אלו המכונימ 'אליטה' שיצרו דברימ חשובימ מאוד במדינת יש ראל, בנו את כל הצלחתמ על הרציונליות הממו ת את הפחדימ ופורצת את גבולות הטבע. אי אפשר להתכחש לככ שבינ המוחימ ישנמ מוחות מבריקימ וביניהמ אישימ שעשו לעצממ שמ, בזכות עבודה קשה ומ ורה )לצד ח רי דעת כמו בכל חברה כנראה(. אבל הכוח הרציונלי מוגבל. ב ופו של יומ הוא לא מ ו גל לתת משמעות לחיימ שלנו, משומ שהוא מ ודר על פי ה'מציאות' והיא דורשת בעיקר את הביטחונ הקיומי. איכ יובטח הביטחונ הקיומי? כמובנ כאשר אנשימ "כמונו", ינהלו את מע רכת המשפט. זו המכוננת את ה דר החברתי. במחנה שמנגד, ישנה לא פחות חכמה, אבל יש בו גמ רוח אדי רה שדוחקת לשנות את מערכת המשפט. אלו המכונימ 'לאומיימ'; שנרגשימ מזהותמ היהודית. "האמונה היא רגש בלתי מוגבל" אומר הרבי, והיא קולטת שה דרנות המשפטית לוקחת ממנה את העצמאות ואת היכולת להיות קשובה לזהות העמוקה שלה. הרצונ במערכת משפט שתייצג את המחנה הזה, אינה פוליטית, אלא עמוקה יותר. עמוקה כמו האמונה הגנוזה בכל נשמה ישראלית. אולי אנחנו בדיונ על זה בדיוק. על המעבר בינ הרציונליות • הקרה, לזו שיש בה גמ רגש לאומי עז. Aaron@achay.org.il הרציונליות דורשת את הביטחון הקיומי. הפגנה נגד הרפורמה בת"א כל ניסיון ליצור חלוקה דיכוטומית בין מחנות, ייתקל בצדק בגיחוך. יש אנשים רציונליים ולא רציונליים בשניהם, אבל אולי בכל זאת יש איזה קו מבחין 90 צילום: שיר טורם, פלאש הרב אהרו ן אגל־טל מצד שני, • מצד אחד, אליטה שיש לה מניות רבה בהקמת המדינה מה עומד ביסוד המחלוקת בישראל? • מחנה לאומי עם רגש יהודי עז