שביעי

24.03.23 | ב' בניסן תשפ"ג | 531 גיליון | 16 משה ויסטוך פוליטי בצל העיסוק ברפורמה המשפטית: לאן נעלם התיקון לחוק השבות? הליכוד ושותפותיו התחייבו לשנות את סעיף הנכד, אך בפועל לא נעשה • גורמים בקואליציה מודים שיש חילוקי דעות פנימיים בנושא • דבר ד"ר נתנאל פישר: "במקום לקדם דיאלוג, הממשלה בחרה להתעלם" לצד ה ערה ביב הרפורמה במערכת המשפט, נשכח מ דר יומה של הממשלה תיקונ חוק הש בות וצמצומ עיפ הנכד. הטיפול ב וגיה זו נדחק לשוליימ ואינו מקודמ, למרות שהוא נכלל בה כ מימ הקואליציוניימ בינ הליכוד לשותפיו. "אפשר להניח שהעי וק האינטנ יבי ברפורמה דחק את העשייה בנושא חשוב זה", אומר ד"ר נת נאל פישר, מומחה לעלייה ולהגירה וראש החוג למ דיניות ציבורית במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט. במ גרת עיפ הנכד הנהוג כיומ, רשאימ נכדימ של יהודימ ובנות זוגמ - ולעתימ גמ נינימ - לע לות ולקבל אזרחות, גמ אמ המ עצממ אינמ יהודימ. בה כמימ הקואליציוניימ נכתב בינ היתר כי "לאור הקשיימ והפרצות שיוצר עיפ הנכד בחוק השבות, והצורכ למנוע התבוללות בישראל ולמנוע שימוש לרעה בזכויות שהמדינה נותנת לעולימ... יבוצעו עד תיקוני החקיקה 2023 להעברת תקציב המדינה לשנת הנדרשימ לתמיכה במדיניות העלייה הראויה". עוד נכתב כי "נו חמ של תיקוני החקיקה י וכמ יומ בוועדה שתוקמ בהשתתפות נציגי כלל 60 בתוכ מפלגות הקואליציה". למרות האמור לעיל, קרוב ימימ חלפו מאז השבעת הממשלה, והנושא 90- ל לא קודמ, בעוד הוועדה המדוברת אפילו לא הוקמה. בינתיימ, לפי ד"ר פישר, בכל חודש עולימ לישראל עולימ שאינמ יהודימ. 10,000- ל 5,000 בינ גורמימ בקואליציה מודימ כי קיימ קושי לקדמ את החקיקה בשל חילוקי הדעות שקיימימ בתוכ הממשלה. כמו כנ, ההערכה היא שהממשלה לא בנויה כרגע לטפל בנושא נו פ שנחשב נפיצ מבחינה ציבורית ופוליטית. הגישה במשרד התפוצות, בהובלת השר אופיר ופר, היא לפעול לשינוי מדיניות ולנקוט בשורת פעולות שיגבירו ויעודדו עלייה מצד אחד, ויצמצמו עליית לא-יהודימ מנ הצד השני. זאת לאור ההבנה כי גמ הליכה לכיוונ חקיקה תימשכ זמנ רב. "ספק אם הליכוד התכוון לעסוק בזה" בתוכ ככ, ד"ר יונה שרקי מהמרכז למדיניות הגירה, שמוביל את מהלכ תיקונ חוק השבות, התייח הש בוע ל וגיה ביומ עיונ של תנועת המזרחי, שבו העלה רעיונ למתווה חדש. "לנשותיהמ של יהודימ ולילדיהמ הקטינימ תינתנ זכות אוטומטית להגר לישראל, ואילו לשאר יימצא פתרונ חלופי אחר שאינו אוטומטי", הוא גר . "גמ אמ יש אנשימ שיש להמ זכאות לעלות, זה לא הופכ אותמ ליהודימ. הפולקלור והפטריוטיזמ אינמ מגדירימ יהודימ לפי החוק. אינ גבול לתפי ה רכה או ובייקטיבית של מיהו יהודי". לשיטתו של ד"ר פישר ועל מכ מחקר שערכ בנושא, הבעיה רק הולכת ומחריפה. "בשנה האחרו אלפ לא-יהודימ, יותר מאשר 50- נה עלו לישראל כ בכל תקופה אחרת בהי טוריה הציונית ובהי טוריה של מדינת ישראל". גמ בתקופות קודמות עלו לא-יהודימ לישראל, כמו של המאה הקודמת, אכ 90- וה 70- , ה 50- בשנות ה מכלל העולימ. "השינוי הג 15% מ פרמ לא עלה על , כשלראשונה רוב העו 2000- דול התרחש בשנות ה לימ לא היו עוד יהודימ. ככ נוצר מצב חדש של עלייה לא-יהודית ב דר גודל של עיר בינונית בישראל". פישר מותח ביקורת על הליכוד ואומר כי "כלל לא ברור אמ המפלגה התכוונה לתמוכ בנושא טעונ זה, לאור רגישותו בקרב יהדות ארה"ב. במקומ לנצל את הזמנ לקידומ דיאלוג בינ חברי הכנ ת, בשיתופ הציבור הרחב, • הקואליציה בחרה להתעלמ מה וגיה ולא לע וק בה". הגישה במשרד התפוצות היא לפעול לשינוי מדיניות ולנקוט בשורת פעולות שיגבירו ויעודדו עלייה מצד אחד, ויצמצמו עליית לא-יהודים מן הצד השני ד"ר פישר צילום: אורן סננס עולים 5,000 לפחות לא-יהודים בחודש shutterstock צילום אילוסטרציה:

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==