שביעי

יואל אליצור השקיע אלפי שעות לימוד, מחקר, קריאה ו יורימ כדי להפוכ לפרופ ור. בתחילת שיחתנו הוא מודה כי אינו מרבה להציג את עצמו בתואר זה, אכ בשבועות האח רונימ, עמ פתיחת המחאות נגד הר פורמה המשפטית, החליט להוציא את התואר האקדמי מהמגירה ולחתומ על מכתב הפרופ ורימ שמביע תמיכה במהלכי הממשלה. ”חתמתי על המכתב מפני שזה נושא בוער וחשוב, בייחוד לאור העובדה שיש כל ככ הרבה רעש שמגיע מהצד השני. אני לא אוהב להופיע עמ התואר ’פרופ ור', אבל חשוב לעשות זאת הפעמ מפני שמ תנגדי הרפורמה מתהדרימ כל הזמנ במפקדימ, בטיי ימ וברופאימ. יש במחאות האלו תרמית, מפני שרוב המילואימניקימ והטיי ימ אינמ מת נגדימ לרפורמה”. למה השיח באקדמיה נגד הרפורמה הפכ כל ככ חד צדדי, ואפילו אלימ? ”העולמ האקדמי הוא יותר פו ליטי מהפוליטיקה עצמה. המ מתה דרימ בקידומ חופש הביטוי, למרות שבפועל זה לא ככ. אני מודע לעניינ הזה ומכיר בככ שמי שמחזיק בדעות לא מקובלות, מתקשה מאוד להצליח לפר מ את מאמריו ומחקריו המקצו עיימ. יש אג'נדות ששולטות באקד מיה, וצריכ להיזהר לא לפגוע בהנ”. "יש תרמית במחאות האלו". מפגינים נגד הרפורמה לא חששת להביע את דעתכ? ”לא. אני לא נמצא במעמד שבו אני צריכ שיקדמו אותי באקדמיה, ולכנ אינ לי יבה לחשוש. אבל גמ כשהייתי צעיר יותר, לא פחדתי לה ביע את דעתי. אני לא חושב שאדמ צריכ למכור את דעותיו על מנת להתקדמ, כפי שקרה בימי ראשית המדינה עמ הפנק האדומ”. ”למי להקשיב? לממשלה” (, יליד ירוש 73) פרופ' אליצור לימ, למד בישיבות נתיב מאיר וכרמ ביבנה, והתגיי ל יירת שקד המי תולוגית. הוא נחשב לפעיל בולט למענ ארצ ישראל השלמה; הוא היה בינ מיי די גוש אמונימ ומקי מי היישוב עפרה, שבו הוא מתגורר עד היומ. אליצור הוא מומחה ל כ וכימ תנ"כיימ, וכמי שלמד לעומק את התהליכימ שהובילו לחורבנ בית ראשונ ובית שני, יש לו מ ר מרגיע בנוגע לאזהרות מפני "מלחמת אחימ" ו"חורבנ בית שלישי". ”קודמ כל, אני רוצה לתת מחמאה 90 צילום: יונתן דינדל, פלאש לדורנו: אנחנו זוכרימ בבהלה את פרשיות אלטלנה, רצח אמיל גרינ צווייג ורצח יצחק רבינ, אכ בפועל, לעיתימ נדירות קורה שאנו מרימימ נשק איש על רעהו. יש בינינו מח לוקות עמוקות מאוד, אולי עמוקות יותר מהמחלוקות בימי המקרא, אכ אני מקווה שנמשיכ לא לתקופ איש את רעהו וצריכ להיזהר שגמ לא נגיע לככ. המדרונ למלחמת אחימ הוא חלקלק מאוד. גמ בימי מלכות שלמה, איש לא האמינ שהממלכה המפוארת תתפרק לשתי ממלכות קטנות ועוינות”. פשרה תוכל להציל את ישראל ממציאות אפלה שכזו? ”כשהייתי ילד, אהבתי לקרוא את עלילות ח מב”ה. באחד ה יפורימ, המפקד ירונ זהבי נתנ אקדח טעונ לאויבו מחמוד, שהתרגש מהמחווה והפכ לידיד ישראל. אבל הרפתקאות כאלה יכולות לקרות רק בח מב”ה. המחנה שתומכ ברפורמה לא יכול לה טיפ לפשרה ולהעביר את האקדח לצד השני - אנשי קריימ מיני טר, שרוד פימ את בנימינ נתניהו, והמוחימ נגד הרפורמה שמתחפשימ לנשימ אנו ות וטוענימ שנהפוכ בקרוב לאיראנ. ”אינ שומ יכוי שפשרה תוכל לה צליח במקרה הזה. נאיבי לחשוב שאמ תומכי הרפורמה ינמיכו את הלהבות, המתנגדימ יעשו אותו דבר. מתנגדי הרפורמה רוצימ להפיל את ממשלת הימינ בכל מחיר. לא תמ המ קראו לנתניהו ’לכ, לכ, לכ' שוב ושוב. ”ראש הממשלה צריכ להבינ שיש שתי אפשרויות - הראשונה היא כני עה, פנייה לדרכ של עקירת יישובימ שבה הלכ אריאל שרונ או התפטרות מתפקידו; השנייה היא יישומ מלא של הרפורמה. נתניהו, יריב לוינ וש מחה רוטמנ עושימ את הדבר הנכונ, ועלינו לחזק את ידיהמ מול המת נגדימ שטוענימ שהמ מחריבימ את הבית בזמנ שהמ עצממ גורמימ לחו העולם האקדמי יותר פוליטי מהפוליטיקה עצמה. הם מתהדרים בקידום חופש הביטוי, אבל יש אג'נדות שולטות וצריך להיזהר לא לפגוע בהן. מי שמחזיק בדעות לא מקובלות, מתקשה מאוד לפרסם את מחקריו לעיתים נדירות 24.03.23 | ב' בניסן תשפ"ג | 531 גיליון | 32