שביעי

עיתים נדירות רבנ הבית במו ידיהמ”. אמ יתרחש משבר חוקתי, למי נצ טרכ לציית - לבג"צ או לממשלה? "לממשלה ולכנ ת, שנבח רו על ידי העמ בבחירות דמוקר טיות. בתקופת השופטימ, השופט היה גמ לוחמ, גמ מנהיג וגמ שופט, ,21- ככ שקצת מוזר שגמ במאה ה כשהשופטימ שלנו המ אינמ כמו השופטימ שהיו בימי המקרא, המ עדיינ מנ ימ להנהיג את העמ, אפ שהדעות שהמ מייצגימ איננ עוברות את אחוז הח ימה. "השופטימ ומתנגדי הרפורמה מב לבלימ בינ החושכ לאור ובינ הדמו קרטיה לדיקטטורה, ויוצרימ מציאות בלתי נ בלת שלא קיימת בשומ מדינה דמוקרטית בעולמ. כשעמדנו בעבר מול אהרנ ברק, ראינו אישיות תרבותית מרשימה ואדמ בעל השכלה רחבה, אכ היורשות שלו דורית בייניש וגלי בהרב-מיארה הנ נשימ ח רות כריזמה, שפ תאומ התחילו לנהל את המ דינה. היועצת המשפטית לממשלה היא מעינ 'בנ בלי שמ'. אפ אחד לא יודע מי היא ומאיפה היא הגיעה לתפקידה, ובכלל, היא אמורה לייעצ לממשלה ולא לנהל את המדינה. בהרב-מיארה ודומיה יצרו פה מציאות בלתי אפשרית". נפתלי בנט הזהיר ששומ מדי נה יהודית ריבונית לא שרדה יותר שנימ. 80- מ ”האמירות הללו מפחידות, אכ יש בהנ היגיונ - הדור הראשונ נלחמ בעוז, הדור השני שומר על הקיימ והדור השלישי והמפונק עלול לאבד את הנכ ימ של הוריו. עלינו לה תפלל שזה לא יקרה. המדינה שלנו עוצמתית אפילו יותר מהממלכה בבית הראשונ ובבית השני. יש לנו שפע כלכלי ועוצמה צבאית שמגשי מימ את הברכות שהובטחו לאברהמ, יצחק ויעקב, אפ שלא בדיוק קיימנו את ’אמ בחוקותי תלכו'”. ”ניצן - אחד המסוכנים” רפורמה אחרת מע יקה את פרופ' אליצור אפילו יותר מזו המשפטית - הרפורמה של שר החינוכ יואב קיש ב פרייה הלאומית. קיש העלה בחו דש שעבר הצעת חוק שמטרתה לה כפיפ את המינויימ של חברי הדיר קטוריונ ב פרייה לשר החינוכ. צא צאיהמ ויורשיהמ של רבימ מגיבורי התרבות הישראלית התנגדו למהלכ, והגדירו אותו כ"פוליטיזציה של ה פרייה הלאומית". פרופ' אליצור מבקר רבות ב פרייה הידועה שבגבעת רמ, ואפ מתאר אותה בהתלהבות כ"מקומ נפלא שאני מדמה לגנ עדנ - מקומ שבו חכמימ יושבימ ועטרותיהמ בראשיהמ". מבחינתו, הרגע שבו גנ העדנ שלו נפגמ היה דווקא כשמינו "מבלבלים בין חושך לאור". פרופ' אליצור את שי ניצנ לרקטור ה פרייה. ”ניצנ הוא אישיות פוליטית שנויה במחלוקת, שאמ המערכת המשפטית לא הייתה תחת פיקודו, הוא כבר היה מורשע בפלילימ. ניצנ עשה המונ דברימ לא כשרימ במהלכ הקריירה הציבורית שלו, ואני זוכר באופנ אישי לשמצה את מעלליו בגירוש גוש קטיפ. הוא אחד הגורמימ הכי פוליטיימ והכי מ וכנימ בישראל. ”אינ לו שומ קשר ל פרייה הלאומית; הוא אינו חוקר תרבות, הוא לא מבינ במורשת ישראל ופשוט המ ציאו בשבילו תפקיד שבמ גרתו הוא יוכל להרוויח הרבה כ פ. ניצנ הוא זה שגרמ לפוליטיזציה ב פרייה הלאומית, ולא קיש שמנ ה לתקנ את זה ולהוציא אותו מה פרייה כדי להעמיד בראשה מלומדימ ולנקות אותה מפוליטיזציה”. אליצור מוצא מכנה משותפ בינ ההתנגדות שעוררו הרפורמות של קיש ולוינ. ”ה פרייה ומערכת המ שפט איננ באמת מטרידות את המו חימ, אלא עצמ העובדה שהמ איבדו שנה. אמ כבר 30 את השלטונ לפני מדברימ על הי טוריה מקראית, אז היועצימ המשפטיימ מזכירימ לי את אגרות אל-עמארנה, שבהנ פרעה מינה מפקחימ מטעמו שיהיו צמודימ לשליטי כנענ. ככ גמ בישראל - השליטימ שנבחרו יושבימ לצד מפ קחימ, וזו מציאות שאינה יכולה להתקבל על הדעת באפ דמוקרטיה אחרת בעולמ. את זה יש לתקנ”. מה פרייה הלאומית נמ ר בתגובה: "דירקטוריונ ה פרייה החליט לפני קרוב לשנתיימ על מינוי מנהל האח ראי על אגפי התוכנ, כחלק מתהליכ ההתחדשות של ה פרייה הלאומית. לאחר בחינת מועמדימ שונימ, הוח לט לפני כשנה וחצי על מינויו של שי ניצנ. שומ שיקול פוליטי לא הנחה את הדירקטוריונ בבחירתו". • ניצנ בחר שלא להגיב לדברימ. נאיבי לחשוב שאם תומכי הרפורמה ינמיכו את הלהבות, המתנגדים יעשו אותו דבר. לנתניהו יש שתי אפשרויות: האחת היא כניעה, עקירת יישובים כמו שרון או התפטרות; והשנייה היא יישום מלא של הרפורמה "עשה דברים לא כשרים". שי ניצן 90 צילום: יונתן דינדל, פלאש 24.03.23 | ב' בניסן תשפ"ג | 531 גיליון | 34