שביעי

24.03.23 | ב' בניסן תשפ"ג | 531 גיליון | 38 שלי מקבל מרה"מ שרון וקצין החינוך הראשי שטרן את פרס החתן התנ"ך 2002- העולמי ב י שמבקר מדי פעמ בטוויטר יודע שהרשת ה ו-קולד-חברתית הזו יכולה להיות מלאת רעל, ויכו חימ, קללות, הקנטות ומה לא. אלא שדווקא בתוכ חממת הפילוג הזו, הופיע לפני תשעה חודשימ משתמש חדש - אביחי שלי. "ציוצ ראשונ שלי אי פעמ", הוא כתב. "כעיוור שמש תמש במחשב עמ מ כ ברייל מיוחד לעיוורימ, חייב להגיד שאפו ענק על הנגישות של טוויטר". גמ אביחי עצמו לא ציפה למה שי שיתופימ, 270 , לייקימ 8,600 - קרה אלפ עוקבימ 12- מאות תגובות ו )והיד עוד נטויה(. אבל אל תיתנו לציוצ הראשונ להטעות אתכמ: אביחי אמנמ ניצל את הרשת כדי לה ביר על המוגבלות שלו ולהנגיש אותה לעולמ, אבל הוא גמ אחד המשתמ שימ הכי מצחיקימ ובעלי הומור עצמי שתפגשו בה. בעמוד שלו תוכלו למ צוא ה ברימ על פרשת השבוע, לצד תמונה שבה הוא מחזיק מלונ עמ הכי תוב "אינ כמו אבטיח טוב", או רטונ שבו הוא עושה לאשתו כפרות לפני יומ הכיפורימ עמ בובה של כלב. "הכל התחיל בערב אחד, כש חבר אמר לי שחבל שלא מכירימ אותי יותר. הוא הודיע שפותחימ לי טוויטר - ככה, בלי הכנה", מ פר שלי בראיונ ל'שביעי'. "לא ציפינו להצלחה, אבל זה פשוט תפ ". מה ה וד שלכ? "לדעתי, אנשימ מרגישימ שזה תוכנ קצת שונה ממה שהמ רגילימ לראות. רוב הדברימ בטוויטר המ פוליטיקה או ביקורות וקטילות אחד של השני. אני הולכ על הצד של לצחוק הרבה. ממש מתרחק מפוליטיקה. גמ התוכנ של עולמ העיוורימ חדש לאנשימ. נראה שהשילוב של השניימ הוא וד ההצלחה". ב ופ, כיבוש הטוויטר הוא כנ ראה יפור ההצלחה הכי קטנ בחייו. בגיל שנתיימ איבד שלי את השמיעה כתוצאה מטיפול רפואי מציל חיימ. הוא לא שמע ולא דיבר, 4 עד גיל אלא שאז הרופאימ גילו שבאמצעות מכשירי שמיעה מ וימימ הוא יוכל לחזור לשמוע. וככ היה. אבל הצרות לא פ קו. זמנ קצר אחר ככ, אביחי נפל מאחד המתקנימ בגנ השעשועימ, ונפגע בעיניו כתו צאה מזכוכיות שהיו על הרצפה. לאט לאט הוא החל לאבד את ראייתו, עד שהתעוור לחלוטינ. "זה צירופ מק רימ מטורפ. היו רגעימ שבהמ שאלתי למה דווקא אני, אבל ב ופו של דבר החיימ לימדו אותי שיש לנו יש את החשבונות שלנו, ולאלוקימ יש את החשבונות שלו. לא תמיד מבינימ". הוריו של אביחי לא ה כימו שי למד במ גרות מיוחדות, ונלחמו על ככ שישתלב בבית פר רגיל. היו לככ השלכות. "בי ודי עברתי חרמ חברתי די קשוח. היו מרביצימ לי, מציקימ לי, מרמימ אותי במשחקימ. אני לגמרי זוכר את זה. זה שורפ את הנשמה. "כשעברתי לתיכונ, המצב החברתי התהפכ לחלוטינ. זה היה שילוב של המורימ שלא איפשרו לדברימ לק רות, אבל גמ עבודה שלי על עצמי - מהתמ כנות ורחמימ עצמיימ עברתי לגישה שאני כמו כולמ. הבנתי שאמ אני רוצה שיהיו לי חברימ, אני צריכ להיות חבר בחזרה". "יש יותר נאמנות עיוורת ממני?" הוא החליט לגשת לחידונ 15 בגיל התנ"כ העולמי. "בילדות, אמא לי מדה אותי לדבר באמצעות יפורימ מהתנ"כ. שמ התחלתי להתאהב. בה משכ, כשגיליתי על התחרות, החל טתי ללכת על זה, אבל ני יתי שלוש פעמימ, ובכל פעמ נכשלתי בשלב אחר. התקדמתי שלב, ונתקעתי. בשלב מ וימ התייאשתי". אלא שהוריו לא נתנו לו להתייאש, ולחצו עליו לגשת שוב. זה הצליח, ובגדול. אביחי הוכתר כחתנ התנ"כ .2002- העולמי ביומ העצמאות ב "מעבר לחשיפה ולכבוד הגדול, הר ווחתי כלל לחיימ: אמ מנ ימ ומנ ימ, ב ופ משיגימ הכל". הכלל הזה לא עזב אותו גמ בה משכ, ולמרות הפטור מגיו לצה"ל, הוא החליט להתנדב והגיע ליחידה בחיל המודיעינ. 8200 אני מ תכל על קורות החיימ שלכ ומתקשה להבינ. מאיפה אתה מוצא את הכוחות להילחמ בלקות שלכ? "חשוב להבינ שיש הבדל עצומ בינ מגבלה למוגבלות. במוגבלות אני עיוור וחירש, זאת עובדה. אבל המג בלה היא בראש. יש לי מוגבלות, אבל האמ היא מגבילה אותי? אמ הראש אומר שזה מגביל, אז אתה בבעיה. אני מאמינ שאני יכול להשיג הכל". היו רגעים שבהם שאלתי למה דווקא אני. ביסודי עברתי חרם חברתי די קשוח. היו מרביצים ומציקים לי, מרמים אותי במשחקים. זה שורף את הנשמה. אבל לאלוקים יש את החשבונות שלו, ולא תמיד אנחנו מבינים הכל משיג צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ