שביעי

05.04.23 | ערב פסח תשפ"ג | 533 גיליון | 12 ענבל רץ־גילמור ימני, מה הוא שואל? הרבה כאב אני שומעת במחנה שלי, ההפנמה שהפ דנו ב י בוב הזה, למרות היותנו רוב, היא קשה. הקושי הופכ בלתי נ בל בשל העובדה שהוב נו הודות לאגר יביות, עמ מו פעימ בלתי חוקיימ בעליל, המשווקימ בתקשורת השמאל כפעילות הרואית. חברה קרובה, כאחות לי, לא הפ יקה לבכות השבת בכל פעמ שהנושא עלה. "שרפו לי את הנפש", היא אומרת. היא עובדת בגופ ציבורי גדול וחשוב והשיח הרעיל כיכב בישיבות עבו דה השגרתיות, ה יט וה ית את השיח מהעבודה החשובה אותה המ עושימ לעוד זירת הפגנה בה רק לקול אחד יש זכות להביע את דעתו, לא הקול שלה. בשלב מ וימ היא נשמה נשי מה עמוקה ותיעלה את כל העוצמות של ילדה שגדלה כ"מתנחלת" בשנות השיא של האינתיפאדה ויודעת דבר או שניימ על דה לגיטימציה ואז הטיחה בקבוצה בקול גדול כי זה בלתי מת קבל על הדעת שהדיונ המקצועי הופכ לדיונ פוליטי. "אני בטוחה שיש פה עוד אנשימ שחושבימ כמוני ולא פותחימ את הפה", אמרה בתוקפ. המ הביטו אליה בתדהמה, מבט שאומר "מה את לא משלנו?!". מה לעשות שהיא נראית כמותמ, ט ה לחו"ל כמותמ, לבושה כמותמ, משלמת מי ימ כמותמ ושול חת את הבנימ שלה לצבא כמותמ, אבל היא לא חושבת כמותמ. מחאתה התקב לה והוחלט שהנושא הפוליטי לא יעלה יותר בישיבות עבודה. ימינ יקר, את ה יבוב הזה הפ ד נו בשל חולשה מובנת שתפחה לנו על הפרצופ וגמ בשל התנהלות חלמאית של הימינ בדמות חקיקה של "אצבע בעינ" וחו ר הבנה לקראת מה הולכימ. זו לא הרפורמה, זה ברור. רוב הציבור מבינ שהמערכת צריכה תיקונ, וזה לא שמ נהיגי הימינ עשו משהו שונה מהממשלה הקודמת שהצדיק את תגובת הנגד הלא פרופורציונאלית, לרבות הפיכה צבאית. הרי הממשלה הקודמת העבירה חוקי "אצבע בעינ" על ימינ ועל שמאל בעיקר על השמאל, רק שיש הבדל קטנ. להמ מותר ולנו א ור, להמ יש את הטיי ימ ולנו אינ, להמ יש תקשורת ולנו אומנמ מתחילה להיות פלטפורמה משמעותית, אבל היא לא מ פיקה. את המהפכה שאורי אורבכ ז"ל ני ה לעשות בתק שורת לא השכלנו לעשות בשאר מוקדי הכוח. לא במו ד, לא בשב"כ לא במע רכת המשפט ולא באקדמיה. בצדק תענו לי שח מו אותנו, בצדק תגידו שכל דתי או ימני שהגיע למוקדי הכוח היה צריכ לבחור בינ לאמצ מיד את שפת השמאל או לא להיות מקודמ. אבל היינו צריכימ להיאבק, להשמיע קול, בדיוק כפי שע שתה בעוז החברה שלי. בכל תחומ עלינו להנחיל את ערכי הימינ. ארגוני החברה האזרחית שלנו שפועלימ לילות כימימ כדי לתווכ לצי בור את המציאות מבעד לחומת התק שורת המרעילה המ מעטימ ונלחמימ על אנחנו נכנסים לחג חירות בהבנה שחירות היא קודם כל להשמיע קול. נכון שאנחנו את האסמים לא נשרוף, אבל גם לא נשתוק ובוודאי שלא נתייאש כל שקל כדי להתקיימ. כל משפחה בימינ הייתה חייבת בשנימ האחרונות להפריש כמה שקלימ כדי לתמוכ בארגונימ הללו ולדאוג שיקומו עוד כמה, כנ זה לא פחות חשוב משנדליר חדש לבית כנ ת )בלי לזלזל(. כרגיל אצלנו בימינ אנחנו בדיליי של שלושימ שנה, אבל עכשיו כשהכל צפ הגיע הזמנ להתעורר. אנחנו נכנ ימ לחג חירות בהבנה שחירות היא קודמ כל להשמיע קול. נכונ שאנחנו את הא מימ לא נשרופ, אבל גמ 40 . לא נשתוק ובוודאי שלא נתייאש שנה של נדודימ במדבר ההשתקה וההד רה הגיעו אל ופמ, אנחנו יוצאימ לחי רות ומשמיעימ קול. • חג כשר ושמח. inbal.ratz.gilmore@gmail.com הפגנת הימין בירושלים בעקבות עצירת הרפורמה 90 צילום: אריק מרמור, פלאש