שביעי

05.04.23 | ערב פסח תשפ"ג | 533 גיליון | 8 שרו ן רוטר ליל הכול בסדר שאומרימ לכמ: מכירים את זה "יהיה ב דר, אחי, יהיה ב דר" - האמ זה לא המשפט הכי ישראלי שיש? לפעמימ זה מרגיע, לפעמימ מנחמ ולפעמימ תמ מעצבנ כשנדמה לנו שמורחימ אותנו או עובדימ עלי נו. אבל לא תמ ה"יהיה ב דר" הזה מייצג ועומד במרכזה של התקשורת והמהות החברתית שלנו. למה? פשוט כי חשוב לנו להיות "ב דר" וגמ לה עיר כשאנחנו רואימ שמשהו או מישהו המ "לא ב דר". אני מתהלכת הרבה לאחרונה במחשבה על הקווימ בינ ה"ב דר" ל"לא ב דר", בינ התחושה שאני חייבת להיות ב דר, לבינ המקומ שבו אני מוכנה לאפשר לעצמי להיות "לא ב דר". 'ב דר' זה אומר שאני רצויה ואהובה, שאני במקומ שלי בעיני ובעיני אחרימ. להיות ב דר זה אומר שאפשר להירגע ולהוריד קצת את הרגל מהגז, לטפוח לעצמי על השכמ ו ופ ופ להרגיש שאני עושה משהו טוב. אבל מה קורה כשאני מרגישה שהייתי לא ב דר? או שנדמה לי שמישהו חושב שהייתי לא ב דר, ולי דווקא נדמה שהייתי ממש ב דר? ומה זה ה' דר' הזה בכלל? מי קבע אותו? ואיכ לא חורגימ ממנו? זה כשפתאומ אני לא כמה מעיק מבינה את ה דר הזה שכופימ עליי מבחוצ, שלא עמדתי בציפיות, שח רגתי ממנו בלי לשימ לב, ושעכשיו אני פתאומ כבר לא כזאת פופולארית בלשונ המעטה. כמה מבלבל זה לחיות על פי איזה טנדרט נעלמ של מי שהו אחר, לפי דמיונ של דר מ וימ שאני לא מבינה ולעולמ כנראה לא אוכל לקיימ אותו בשלמות. ובכלל כמה הב דר הזה מנהל אותי? כמה הוא קובע לי בחיימ? כמה אני מתהלכת במציאות בחישובימ עלי ועל אחרימ, בגרפימ ומדידות על קאלות של ד רימ כאלו ואחרימ. ליל ה דר הוא הלילה הכי לא מ ודר שיש וכל ה דר והניקיונ שקודמימ לו לא עוזרימ להרגיש שהכל ב דר. אנחנו מתארחימ אצל ההורימ או החמימ, היל דימ עייפימ ולא קשובימ, וכל מה שהכנו ודמיינו קור כמו מגדל מצות. הקטע המוזר הוא שדווקא ברגע הזה כששומ דבר לא ב דר - זה ה דר. זה בדיוק מה שצריכ לקרות עכשיו. זה מה שנקבע מלמעלה שזה "ב דר" גמ אמ לי נראה שזה ממש לא ב דר. כי אני לא קובעת וגמ לא בעלי, הילדימ או ההורימ שלי. יש רק אחד שמנהל פה את העניינימ ואמ אנחנו מתנגדימ ל דר שהוא קובע אז אנחנו ממש בבלגנ גדול. כולמ חושבימ שאני לא ב דר? כולמ באימ אלי בטענות כל הזמנ אחרי שנ תתי את נשמתי? אז אני מחליטה שאני ב דר וכולמ ב דר והכל ממש ב דר. ליל הסדר הוא הלילה הכי לא מסודר שיש וכל הסדר והניקיון שקודמים לו, לא עוזרים להרגיש שהכל בסדר. הקטע המוזר הוא שדווקא ברגע הזה כששום דבר לא בסדר - זה הסדר זו הדרכ לצאת מהדינמיקה שמזינה את מערכות היח ימ שלי, את תחושת הקורבנות, את המתח של הפרשנות ואת האווירה שנוצרת מהצורכ לרצות עד כלות. אז אני פשוט מחבקת את עצמי חזק ואומרת לעצמי "את ממש ממש ב דר והכל ב דר". של ה דר שנקבע מתוך הקבלה לנו ומשתנה כל הזמנ נוכל להרגיש שח רור מעבדות הדמיונות לחירות וגאולה אמיתית ולחגוג את ליל ה דר בשמחה • נקיה ופשוטה. ב דר? sharonroter@gmail.com shutterstock איור: