שביעי

21.04.23 | ר"ח אייר תשפ"ג | 534 גיליון | 14 משה ויסטוך עצמאות 90 צילום ארכיון: גרשון אלינסון, פלאש לא רק הלל, בברכה או בלעדיה: תפילת העצמאות שנולדה בלוב תיקנו רבני העדה הטריפוליטאית תוספות מיוחדות 1949- כבר ב ברבנות הראשית לא אהבו את היוזמה, • לתפילות יום העצמאות אבל יותר ויותר קהילות בישראל מאמצות אותה בשנים האחרונות בציונות הדתית מתקיימ לאורכ השנימ פולמו הלכתי האמ לומר בתפילת יומ העצמאות הלל עמ או בלי ברכה. עבור חלק מבני העדה הטרי פולטאית, מדובר בדיונ שאבד עליו הכלח. כבר , לקראת ציונ שנה אחת להקמת המדי 1949- ב נה, רבניה הראשיימ של לוב הורו על דר תפילה מיוחד שאותו מבקשימ ממשיכי דרכמ להנחיל לכלל ישראל. במ מכ שפור מ בב' באייר תש"ט, תחת הכותרת "יומ א תקלאל )עצמאות, בערבית( ישראל", פ קו הרב הראשי שלמה ילוז ורבנימ בכירימ נו פימ בעדה - הרב כמו נחאיי י, הרב חי גאביזונ והרב יששכר חכמונ - אילו תו פות יש להכני לתפילה החגיגית לציונ יומ העצמאות. בינ התו פות - הלל, נשמת כל חי וקריאה בתו רה, כולל הפטרה, בשחרית ובמנחה, גמ אמ יומ העצמאות לא מצוינ בימימ שני או חמישי. שי נויימ נו פימ לעומת המנהג הרווח המ קריאה מתוכ פרשת כי תבוא, הפטרה שונה ותפילה לשלומ המדינה שחיברו רבני לוב לצד התפילה הנהוגה כיומ. עמ השנימ נעלמו מנהגימ אלו, אכ יש מי שמנ ימ להחזיר עטרה ליושנה. "ב דר התפילה שתיקנו הרבנימ יש קטעימ יפימ הקשורימ קשר הדוק ליומ העצמאות ומקדשימ אותו", אומר פדהצור בנ עטיה, יו"ר מרכז 'אור שלומ - לשימור והנחלת מור שת יהודי לוב', שהחל לפני כשבע שנימ בני יונות להחיות את יוזמת הרבנימ. לדבריו, "הקטעימ המ מרגשימ ובעלי חזונ". למה זה לא השתמר עמ השנימ?  "כי חלק מהקהילה עלה ממש עמ קומ המדינה, עוד לפני שרבני לוב תיקנו את דר התפילה. לכנ, המ כלל לא הכירו אותו. חלק אחר, שהיה מרבית וזה לא ה פיק לה 50- הקהילה, עלה בתחילת שנות ה שתרש בקרבו, ככ שמטבע הברימ זה נבלע והתמ מ ". גורמ נו פ שתרמ לככ שהמנהג לא נשמר הוא התנגדותמ של הרבנות הראשית וגורמימ חרדימ בעדה הלובית. "במכתב שנשלח מהרבנות הראשית , המ תהו 1949- לרבנימ הלובימ אחרי הפר ומ ב באיזו מכות רבני לוב הכריזו על ה דר הזה", מ פר בנ עטיה. "המ טענו שאינ ב מכותמ לפ וק ככ על דעתמ עצממ. אבל המ מכימ ההי טוריימ קיימימ, והדברימ מדברימ בעד עצממ". "לא להישאר בתוך הקהילה בלבד" בשנימ האחרונות התקיימ מניינ מרכזי אחד שאימצ מנהגימ אלו, והוא נדד בכל שנה בינ ערימ שונימ כמו ת"א, ר"ג, בת ימ ואור יהודה. השנה, לקראת יומ העצמאות, מרכז 'אור שלומ' הפיצ לע שרות גבאימ ברחבי הארצ הצעה לנקוט יוזמה ול נ ות להגיע עמ דר התפילה הייחודי לבתי הכנ ת וקהילות נו פות. קריאה זו נשאה פרי, והשנה יורחב המניינ לאזורימ נו פימ, בהמ נתניה, עכו, אשדוד וקדימה. "יש גמ התעניינות מ וימת מצד עדות אחרות", מ פר דביר יהודה כחלונ, שלומד בישיבת הר ברכה והפיק ידור מיוחד עמ התו פות המדוברות. "זה עדיינ מצומצמ, וגמ לא תפ בעדה שלנו, אבל יש משהו בתקנות רבני לוב שמביא משהו מ ודר ועקבי. לעומת זאת, מקורה של התפילה הקיימת הוא בלקט מנהגימ שריכזה הרב נות הראשית, ולא בחידוש מיוחד לחג הזה". בנ עטיה מדגיש כי "אינ כוונה להתחרות ברבנות הראשית", ועמ זאת הוא מציינ ש"המטרה שלנו היא לא להישאר בתוכ הקהילה בלבד, אלא להביא לככ שהרבנות תאמצ את הנו ח הזה. זה אולי יומרני, ייקח • כמה שנימ ולא הכל יאומצ, אבל ב ופ זה יקרה". יש התעניינות מסוימת מצד עדות אחרות. זה עדיין מצומצם, אבל יש משהו בתקנות רבני לוב שמביא משהו מסודר ועקבי - בניגוד ללקט המנהגים שריכזה הרבנות השנה גם בנתניה, עכו ואשדוד. תפילת יום העצמאות התקנות של רבני 1949- לוב ב צילום: מרכז אור שלום