שביעי

ת "תוצרת מקומית אמיתית". מתנדבים בחוות מלאכי השלום ומכי ההתיישבות ביהודה ושומרונ נהגו במשכ הש נימ להגיע להפגנות, לה תייצב ביישובימ שחרב הפינוי הונפה מעליהמ, ולעיתימ אפ להעתיק את מקומ מגוריהמ מ יבות אידיאולוגיות. התפתחותו של מיזמ חדש, המשווק בשר שגודל בחוות השונות ביו"ש, מאפשר להמ להביע את תמיכתמ ולשמור על חבלי המו לדת התנ"כיימ גמ דרכ הפה והבטנ. "הלקוח בקצה - שבכל מקרה קונה בשר פרמיומ בקצביה - יכול לקבל דרכנו מוצר מעולה במחיר ביר, ובככ לתמוכ ביהודי יו"ש", אומר אביתר קצב, מנכ"ל חברת 'בשר החוות' שמנהלת את המיזמ. "כחלק מהאידיאל לקידומ ההתיישבות, ה י פור הציוני ומניעת ההשתלטות על , אנו מעוניינימ גמ ל פק C שטחי בשר איכותי תוצרת ההתיישבות וכ מובנ גמ לחזק את הכלכלה, התע וקה ותוצרת ההתיישבות". המיזמ הוקמ לפני כשנתיימ על ידי משקיע אמריקני. הוא נהג לתרומ לכמה חוות בהתיישבות, ואז הוצע לו להקימ חברה שתעבוד לצידנ ות ייע להנ למכור את תוצרתנ. המקימימ פנו ( - כשמו כנ הוא - תושב 40) לקצב לשמ, שבעבר ניהל כמה יישובימ בצורה הטובה ביותר". המיזמ מקיימ שיתופ פעולה עמ ארבע חוות - פני קדמ בגוש עציונ, נגוהות בהר חברונ, בינ שילה לפצאל שבבנימינ ובאזור אריאל. הבשר שמ גודל במשק, המכונה על ידי אנשי החברה "טעמ של ציונות", מועבר למפעל באלונ מורה ועובר הליכ פי רוק, קיצוב ואריזה, ומשמ הוא משווק "תחילה גרנו במשכ כמה שנימ בע פרה, אבל אז התחיל להיות לנו מש עממ", היא אומרת בחיוכ. "חיפשנו משמעות, משהו שייתנ לנו יפוק ותחושת שליחות. אז הקמנו חווה בקידה, ולאחר שפינו אותנו עברנו לחוות נופ אב"י ליד אריאל". בעלה עובד בכרמימ שבבעלות משפחתו, ולכנ שרה לקחה על עצמה את ניהול החווה בפועל. "אנחנו נעזרימ במתנדבות ובמתנדב, וגמ ב טודנטימ שמ ייעימ בשמירה על השטח". לתחזוק החווה ולמרעה הצאנ בשטח מצטרפות גמ בנותיה: "עמ שתי הגדולות נהגתי לצאת למ רעה. לבשתי מנשא ויצאתי איתנ ועמ הכבשימ לשטח לכמה שעות. הנ לג מרי נולדו לתוכ החווה, וממש חיות את זה". (, אב לשבעה, נעזר 38) גמ ליבי בילדיו. "המ מבצעימ יורימ על הג דרות, מתחזקימ את המשק ומוציאימ עדרימ לשטח. גמ בני הנוער ביישוב מ ייעימ לנו, כחלק מהפעילות ההתיישבותית והחינוכית שלהמ". את משק 'מלאכי השלומ' הוא הקימ עמ חבריו בעקבות רציחתו של מלאכי רוזנפלד לפני שמונה שנימ, לזכרו של מלאכי ולזכרו של שולי הר מלכ הי"ד. המשק הוא חלק מנ קודת התיישבות שקמה על ב י . לא 70- היאחזות נח"ל משנות ה חרונה הכריזה הממשלה על הכשרת היישוב. ליבי, איש ע קימ שהחזיק חברת בנייה בבעלותו, מדגיש כי מעבר להנצחה - מטרותיו ברורות. "אנחנו רוצימ להחזיק שטחימ רבימ, אחרת הפל טינימ יעשו זאת במקומנו ויש " אם לא נחזיק באדמות, הפלסטינים ישתלטו עליהן. הפתרון הוא להיות בשטח ולשמור 300- פרות ו 180 עליו, ולכן אנחנו מגדלים אלף דונם. תהליך שיבת 20 כבשים על פני ציון מצריך גם חזרה למרחב הפתוח < וכל הכבוד לבשר לעשרות מכולות ו ופרימ, למ עדות, ומשוּוק באמצעות אתר החברה לא זורימ שונימ בארצ על ידי שליחימ. את המשק בפני קדמ מנהל גבריאל רי , שעלה מלו אנג'ל ; את החווה בנגוהות הקימ חגי ני ימ לזכר חברו מיחידת אגוז, ג'ורדנ בנ ימונ ז"ל, שנפל במבצע צוק איתנ. שתי החוות הנו פות, זו ה מוכה לאריאל וזו שבאזור שילה, נמצאות בבעלותמ של שרה רפפורט ואליאב ליבי בהתאמה. לקחת את הילדים לעבודה (, אמ לשלוש בנות 29) רפפורט בגילי ארבע, שנתיימ וחצי שנה, נו לדה בבית אל ולאחר נישואיה ליש ראל נכנ ה לעולמ חוות גידול הבקר. ביהודה ושומרונ. המ ביקשו שינהל את החברה. "מטרת החוות היא לשמור על . לצערי, מדינת ישראל מא C שטחי בדת אותמ יותר ויותר. משק שכזה יכול לחלוש על שטח ב דר גודל של כמה יישובימ יחד. אבל בהיעדר תמיכה מהמדינה, בעלי החוות קור ימ תחת הנטל הכלכלי. בשל הוצאות ההקמה והת חזוק הגבוהות של החוות, לרבימ קשה להחזיק מעמד ולעמוד על הרגליימ. לכנ הוקמ המיזמ, כדי שנוכל לתת להמ מענה ולהב טיח את קיוממ כשמו כן הוא. אביתר קצב צילום: בשר החוות 21.04.23 | ר"ח אייר תשפ"ג | 534 גיליון | 38