שביעי

43 | 28.04.23 | ז' באייר תשפ"ג | 535 גיליון לפני שאת באה לכתוב ספר חדש, האם יש לך ספקות? "יש אצלי כמה שלבימ בכתיבת פר חדש. קודמ כל שלב החשיבה שיכול להימשכ חודשימ ושנימ ועל כמה יפורימ במקביל. אמ יש לי פקות לגבי ה יפור אני מנ ה לפתור אותמ בשלב הזה או לגנוז את ה יפור. השלב השני הוא ידור העלילה, בניית הקונפליקט ועיבוד הדמויות. אני משתדלת לא לוותר על שלב זה, על אפ הרצונ הטבעי לפעמימ להתחיל לכתוב ולזרומ. בשלב הכתיבה עצמו ה יפור כבר מעובד ומתוכננ וכל מה שאני צריכה לעשות זה 'רק' להעביר אותו דרכי לעולמ. כאנ תמיד יש לי יראת קודש ותפילה שלא אהרו ". ממי את מושפעת רוחנית? "אני לא ח ידת בר לב אבל מתעניינת בדרכו של רבי נחמנ - קוראת פירושימ שלו לתורה ו יפורי מעשיות. אני לומדת שיעורי ימימה בזומ מחד, ומאידכ מתרגשת לשמוע את הרבנית ימימה מזרחי. מדי ערב אני לומדת חלק מפרשת השבוע ופניני הלכה של הרב מלמד". מכונת זמן לוקחת אותך לתקופה בהיסטוריה - לאן היית בוחרת להגיע? "הייתי שמחה לגלוש לתקופת שלמה המלכ ובית המקדש הראשונ. תקופת שיא הפריחה וההדר של עמ ישראל". דמות מהעבר שהיית רוצה לפגוש? "שתי ה בתות שלי, שיינדל הי"ד ובלימה הי"ד, שנ פו שתיהנ באושוויצ, כמו רוב משפחתנו. מעולמ לא פגשתי אותנ. מעולמ לא חוויתי מה זה בא או בתא". יש לך פוביה? "קצת זהירות מפני נחשימ בקיצ, מפני שאנחנו גרימ על הקרקע ומדי פעמ יש פה היתקלויות ב ביבה עמ נחשימ. הבנ שלי מגדל חתולה, ואני מקווה שגמ הקיצ היא תבצע את תפקידה בשמירה". סיוט שחוזר על עצמו? "יותר מחשבה שחוזרת על עצמה, כפי שאני כותבת ב פר: 'לפעמימ נדמה לי שאולי כל חיי הנוכחיימ המ פיקציה והאמת היא שאני בעצמ אישה ששוכבת ברגע זה על דרגש צפופ באושוויצ, ישנה שנת לילה טרופה וחולמת את חיי. אבל בעוד רגע כשיעלה השחר, תישמע השריקה ואתעורר לקול הקריאות בגרמנית 'מהר, מהר, לרדת מהדרגשימ למ דר, לצלאפל! )מפקד בגרמנית, ש"ר('. כנראה שזה אופייני לדור שני". מה מעצבן אותך? "אני בב י י אדמ רגוע, אבל לפעמימ קורה משהו שאינ לי שליטה עליו או מתרחשות תקלות שיוצרימ אנשימ אחרימ. הכי מרגיז זה כשהנ תקלות שחזיתי וני יתי למנוע, ואז הת כול כפול". מתי איבדת שליטה בפעם האחרונה, צעקת או כעסת והתחרטת על זה? "לפני עשור וחצי ערכנו לבנ השלישי שלנו בר מצווה, ואני רציתי שהכול יהיה מושלמ. הדפ נו חולצות לחברימ ולבני הדודימ, ובחלק מהחולצות ההדפ יצא עקומ. ביקשתי ממנהל המפעל שידפי על חשבונו מחדש את אותנ חולצות והוא לא ה כימ. התפתחה בינינו שיחה, שהפכה לצעקות ברמת מלחמת עולמ. צרחתי והייתי מתו כלת כי חשבתי שאני צודקת, אבל הוא לא השתכנע. ב ופ שילמתי את מלוא המחיר ובאירוע חילקנו חולצות, שחלקנ עמ הדפ עקומ. להפתעתי, זה לא הפריע לאיש. חשבתי על התקרית הזו הרבה שנימ. על הרדיפה המוגזמת שלי אחרי שלמות. זה היה שיעור בשבילי". מה את שונאת או מסרבת לאכול? "בשר, דגימ, ביצימ ומוצרי חלב". ספרי על פדיחה מביכה במיוחד מהזמן האחרון. "לפני שנתיימ פגשתי בימ קרובות משפחה. כמובנ, היינו עמ בגדי ימ צנועימ. הצטלמנו ותכננתי לשלוח את התמונה לקרובת משפחה אחרת, אבל בטעות העליתי את התמונה לקבוצה של כל היישוב שלי". מה הסוד שלך לשלום בית? "לפני שהתחתנו, אבי ז"ל אמר לבעלי שלומי ולי: 'לא משנה מה יקרה ביניכמ ועל מה תריבו, לעולמ אל תלכו לישונ כעו ימ. תמיד תשלימו לפני השינה'. למזלי, שנינו אנשי שלומ ושונאימ לריב. אנחנו עובדימ הרבה יחד וזו יכולה להיות שאלה נו פת - איכ אפשר לעבוד עמ בנ הזוג? וגמ פה התשובה היא כבוד הדדי, הבנה ו בלנות". מה היית רוצה לשנות בעצמך? "להצליח לעשות יותר דברימ ביומ. בעבר הייתי מ פיקה יותר". איזו עצה טובה קיבלת בחייך? "כשהייתי קטנה בלתי מקשיי הירדמות. אימי יעצה לי במצבימ כאלו לחשוב על אירוע משמח שעומד להגיע בקרוב. זו עצה שאני מיישמת עד היומ במצבי לחצ בכלל". מה רצית לעשות כשתהיי גדולה? "רציתי להיות ציירת ו ופרת. ברוכ השמ הגשמתי את הרצונ להיות ופרת. כיומ אני לא ציירת, אבל אני מציירת חלק מהציורימ ב פרימ שלי". איזו מצווה קשה לך? ואיזו את אוהבת במיוחד? "בעבר היה לי קשה עמ עניינ כי וי ראש, כי לא מצאתי כי ויימ שאהבתי והרגשתי שאני נאלצת ללכת כל הזמנ עמ אותמ חמישה כובעימ. אבל כיומ, עמ שפע המטפחות והצבעימ, אני מ תדרת מצוינ עמ כי וי הראש. בעבר, כשהילדימ היו קטנימ, היה לי קשה גמ עמ העמידה בזמנימ ביב הדלקת נרות שבת. תמיד בלחצ, לא מ פיקה. אבל מאז עשיתי וויצ' וכיומ אני אוהבת במיוחד את מצוות הדלקת הנרות. אני מנ ה להדר במצווה זו, עמ פמוטימ יפימ ומגש יפה. אני רוצה שתהיה למדליקות שנמצאות בבית באותה שבת - בנותיי, כלותיי, חמותי ואני - תחושה חגיגית בזמנ ההדלקה". באיזו מדינה את אוהבת לטייל חוץ מישראל? "הרבה מדינות מעניינות אותי, ואילו יכולתי, הייתי נו עת לטייל יותר בעולמ". שבתות חורף או קיץ? "קיצ. גמ מאפשרות יומ שישי ארוכ, גמ פגישות עמ חברימ בשבת". מה הכי קשה בכתיבת ספר? יש תקופות שהדבר הקשה הוא לשבת ולכתוב, כי יש מיליון תירוצים לעשות דברים אחרים. ויש תקופות שהדבר הקשה הוא להפסיק לכתוב כדי לעשות דברים אחרים על מה את מתפללת בהדלקת נרות? על בריאות לרשימה של אנשים ועל זיווג לרשימה נוספת של אנשים