שביעי

מילה על ככ. אלא שהאירוע הכי משמעותי מב חינתו במהלכ השירות היה שיבתו למ קורות היהודיימ. ”בשלב מ וימ חזרתי ליהדות ורציתי לעלות לארצ ישראל”. איכ זה קרה? ”זו תופעה ידועה בצבא האמריקאי. קשה לה ביר היומ מה זה לחיות בעי דנ ללא פלאפונימ ואינטרנט. כשאתה שמ, אתה מנותק מהעולמ ולפעמימ לא רואה את הבית במשכ שנה. עמ כל האינטנ יביות של האימונימ, אתה חושב לא מעט על החיימ. אז כולמ שמ התקרבו קצת יותר לדת. מי שה גיע מבית נוצרי חזר לשורשיו, ואני חזרתי למקורות שלי”. במה זה בא לידי ביטוי? ”בשלב הראשונ ני יתי לא כול כשר. בהתחלה ביקשתי ולא הצלחתי להשיג, אז הפכתי לצמחוני. בשלב השני ני יתי, כמה שאפשר, לשמור שבת ולהניח תפילינ. זה היה לא פשוט, אבל השתדלתי לעשות כל מה שאני יכול”. איכ הגיבו החברימ לשירות כשראו אותכ מניח תפילינ ולובש ציצית? ”היו הרבה שכיבדו וזה לא היה עניינ בשבילמ. אבל היו גמ כמה שלא אהבו את זה בכלל. מארינ זה מקומ שלא כל ככ אוהבימ בו אנשימ עמ זהות שונה. כולמ אותו דבר. חשבו שאני משונה”. היו לכ חברימ יהודימ, אולי רב שיכול היה ל ייע? ”היה לי חבר אחד שחשב שהוא יהודי, אבל הוא לא היה”, צוחק דיוויד, ”ודווקא הרב במארינ יצר לי הרבה בעיות. היה לי את הטלפונ שלו, והוא היה אמור ל ייע בכל מיני שאלות, אבל הוא היה רפורמי וזה רק יבכ הכל”. איכ בדיוק? ”ביקשתי אוכל כשר, ופתאומ בא המפקד שלי ושואל אותי למה אני עושה לו בעיות. ’הרב שלכ אומר שאתה לא צריכ אוכל כשר בכלל'. לכ ת ביר לו שהוא רפורמי. כשי צאנו למבצעימ מחוצ למדינה, שהינו במשכ תקופה ארוכה ב פינה. ביק שתי מראש להזמינ מנות קרב כש רות. יש דבר כזה בצבא האמריקאי. המפקד דיבר עמ הרב, ש יפר לו שהוא עשה ’תפילה' ועכשיו כל האוכל על ה פינה ’כשר' ולא צריכ לדאוג בכלל”. נשמע שנאלצת להרעיב את עצמכ לא מעט. ”כנ. זה נכונ. פעמימ רבות הייתי בשטח, כולמ אוכלימ בשר ואני אוכל גרנולה”. ומעבר לשמירה הפרקטית, הצ לחת ללמוד ולהתקדמ מבחינה רעיונית ורוחנית? ”היה קשה מאוד. לא התקדמתי הרבה מבחינת לימוד תורה, וגמ לא היה לי יותר מדי זמנ שמ. היו לי כמה פרימ באנגלית וקראתי אותמ. פרי מו ר, רמח”ל, מ ילת ישרימ”. 100% אני אחזור להיות אחרי חמש שנות שירות במארי נ , כשהגיע השלב לחתומ על חוזה המשכ בצבא האמריקאי, החליט שטרנ לחתוכ ועלה ארצה, ליישוב תפוח בשומרונ. יכולת להיות יהודי מאמינ בארה”ב. ”כנ. זו נקודה טובה. אני מגיע ממשפחה די ציונית, שאוהבת את ישראל. הייתי בארצ כמה פעמימ בתור ילד, וזה נתנ לי איזה רגש, ניצוצ או חיבור. הבנתי שיהודי חייב לחיות בארצ ישראל ולהיות חלק מה יפור הזה”. עכשיו לשאלה החשובה באמת: מארינ מול יירת מטכ”ל, מי לוקח? ”קודמ כל, אנחנו יותר טובימ. את זה אני חייב להגיד”, אומר דיוויד ומ בהיר שב'אנחנו' הוא מתכוונ לצה”ל. ”אבל צריכ להשוות את זה נכונ: שמ זה צבא מקצועי. האנשימ נשארימ שנה בצבא, זו הקריירה שלהמ. 20 זה יותר דומה לימ”מ או לימ” . אי אפשר להשוות בינ לוחמ שזו הק . אבל היחי 18 ריירה שלו ללוחמ בנ דות הקרביות של צה”ל מעולות”. "יש הבדל בין צבא מקצועני לצבא שלנו". שטרן במארינס )למטה: בצה"ל( ״המארינס? אנחנו יותר טובים. צה”ל יצירתי, ובארה”ב עובדים לפי הספר. הדהימה אותי היכולת של חייל בכל דרגה לדבר עם מח”ט או מג”ד ולהביע דעה או רעיון. אצל האמריקאים זה לא קיים״ אשרוד שלא חשבו צילום: טל קושנר 19.05.23 | ג כ"ח באייר תשפ" | 538 גיליון | 32