שביעי

25.05.23 | ערב שבועות תשפ"ג | 539 גיליון | 30 ”החיימ חזרו למ לולמ”, כהגדרתה. כשמשפחת גל תשב לשולחנ החג עמ אורחיה, ותאכל את המאכלימ החל ביימ המ ורתיימ, היא תעריכ כל רגע ולא תיקח את השפיות כמובנת מאליה. מצד אחד את מ פרת שיש אזע קות על ב י יומי, ומצד שני מד ווחת שהשגרה חזרה. איכ זה מ תדר יחד? ”בתחילת המלחמה חשבו שהרו ימ יכבשו בקלות את אוקראינה, והמציאות הוכיחה אחרת. בעזרת ה יוע ממדינות המערב, הצבא האוקראיני למד והתק דמ בצעדי ענק, ומצליח ליירט את רוב הטילימ והפגזימ שמשוגרימ. נדיר שיש נפילות במקומות מיושבימ, ואנחנו כמעט לא שומעימ פיצוצימ”. עכשיו חווינו בב לחימה ביש ראל, ובמקרימ רבימ נראה שהילדימ פוחדימ יותר מהאזעקות מאשר מירי הרקטות. שניות 15 ”כאנ זה שונה. בארצ יש עד דקה וחצי לרוצ לממ”ד או למק לט, ובאוקראינה יש בדרכ כלל משהו כמו רבע שעה. לכנ, תחושת הדחי פות והבהלה לא קיימת. בכל פעמ שיש מטח, נשמעת אזעקה בכל המ חוז, ששטחו גדול יותר משטחה של מדינת ישראל. תחשוב שבכל פעמ שנופל טיל באשקלונ, תהיה אזעקה בכל הארצ. איכ יתייח ו תושבי צפת לאזעקה...? מערכת האזעקות ביש ראל משוכללת מאוד, עד רמת הש כונות בתוכ העיר, וכאנ זה לא ככה. יש קבוצות בטלגרמ, שבהנ מודיעימ בצורה ממוקדת איזה אזור צריכ להיות בכוננות”. ואמ הירי בכל זאת ממוקד לכיוונכמ? ”אינ ממ”דימ, וההנחיה היא להיכנ לחדרימ עמ קירות פנימיימ, ל א קל להחליט מה לארוז איתכ ומה להשאיר מאחור. הכנו את כל המ מכימ, וגמ תכשיטימ וכלי כ פ עמ ערכ נטימנטלי. לא יכולתי לה ביא את אלבומ החתונה, אז לקחתי את הפילמ. הילדימ קיבלו תיק עמ בגדימ, וכמה חפצימ קטנימ שבחרו. אמרנו להמ שני ע ל בא ו בתא עד שהכל יירגע, ובעזרת השמ נחזור. אני מקווה שזה באמת מה שיהיה”. לפני שנה וחודשיימ הבאנו כאנ את היומנ המצמרר של חני והרב שלמה גל, שליחי חב”ד לחרקוב המופגזת, שנמלטו על נפשמ עמ פרוצ המלחמה באוקראינה. יחד עמ עשרה מתרי ר ילדיהמ, בהמ מרימ - בת פחות משבועיימ - המ יצאו למ ע מטלטל, מ וכנ, ממושכ ומייגע, שבמהלכו נאלצו לנ וע בשבת ולהמשיכ במנו ה, בזמנ שישראלימ רבימ מדליקימ נרות במקוממ ולכבודמ. את חג השבועות הקרוב תחגוג המ שפחה שוב באוקראינה. אפ שחרקוב ״הרכב התקלקל פעמיים בדרך חזרה לאוקראינה, וישבנו בצד הכביש וסיפרנו סיפורים לילדים. לא התרגשנו. אמרנו לקדוש ברוך הוא ׳אתה לא מבין שאנחנו כבר סומכים עליך?׳. הפעם הדרך הייתה נעימה ושקטה, היינו שלמים מאוד עם עצמנו״ מרים הקטנה בדרך חזרה לאוקראינה, ושאר המשפחה בביקור הטעון בחרקוב פגה אבידות רבות, ובניינימ רבימ בה נחרבו, ביתה הישנ שממנו ברחה עומד על תילו; אלא שבינתיימ היא עברה לשליחות חדשה בעיר אחרת, ק”מ 200- דניפרו, במרחק של כ דרומה. אחרי חצי שנה בבית הוריה של חני במגדל העמק, חזרו ה גלימ על עקבותיהמ ושבו למדינה שבה המ שנימ. המ ע הזה כבר 15 חיימ כבר היה שונה ורגוע יותר. אין ממ”דים, וגם אין פחד המלחמה עדיינ נמשכת, וצבא רו יה ממשיכ לתקופ בקביעות את מחוז דניפרו. השבוע, בלילה שבינ ראשונ לשני, ביצעו הרו ימ תקיפה נדירה בהיקפה והפרו את השלווה היח ית טילי שיוט ומל"טימ 40- באזור. כ שוגרו, ולמרות שרובמ יורט והופל, מיליוני התושבימ לא עצמו עינ ונח רדו מעוצמת הפיצוצימ. ”כמעט מדי יומ נשמעות כאנ אזע קות”, מ פרת חני בראיונ ל'שביעי', אולמ נראה שבתוכ כל הטירופ -