שביעי

02.06.23 | י"ג בסיון תשפ"ג | 540 גיליון | 6 זכויות היוצרימ להלקאה "לא התנחלנו בלבבות". העצמית הזו שייכת באופנ בלעדי לציבור הדתי-לאומי. בכל קונפליקט עמ הציבור החילוני או השמאלני, מחפשימ אנשי הציונות הדתית את אשמתמ התורמת. את העובדה שיומ ירושלימ עמ ריקוד הדגלימ הפכ לאירוע שרוב משתתפיו דתיימ המ רואימ ככישלונ - כאילו מדובר במ יבה פר טית עמ לקטור שמונע מאחרימ להיכנ , ולא בתהליכ וציולוגי פוליטי שבו השמאל הופכ ליותר חילוני וירושלימ נתפ ת בעיניו כערכ זהותי דתי. את ההתנגדות הקולנית של אנשי שמאל חילוני בת"א להעתקת ישיבת מעלה אליהו המ מייח ימ לחו ר היטמעות התלמידימ בקרב הציבור התל אביבי - כאילו לא מדובר בהמ שכ טבעי של השנאה המבעבעת נגד השכונה הדתית ביפו, הגרעינ התורני בלוד, הישיבה בעכו ודוכנ חב"ד ברמת אביב. גמ בהתנתקות, כשקולות צהלת גירוש היהודימ בקעה ממעוזי השמאל ואפילו שכניהמ הקיבוצניקימ מנחל עוז הצהירו שהמ מו כנימ ל בול, העיקר שי לקו את המתנחלימ, היו בימינ הדתי מי שהפנו אצבע מאשימה דווקא כלפי המתיישבימ המגורשימ על שלא השכילו לשווק נכונ את ערכי מפעל ההתיישבות - כאילו לא מדובר בהתנגדות עתיקת יומינ לכל התיישבות יהודית מעבר לקו הירוק. אינ עוד ציבור במדינת ישראל שפותח את ליבו כמו בני הציונות הדתית. נעריו ממלאימ בהמוניהמ את כל ארגוני הח ד, וניצבימ בקו הראשונ בעמותות לבעלי מוגבלויות מכל המגזרימ. צעיריו ניצבימ בחזית היחידות הקרביות באחוזימ בלתי פרופורציונליימ, ומבוגריו עומדימ בראש טבלת תורמי הכליה לכלל תושבי מדינת ישראל ללא הבדל גזע, מינ ודעה פוליטית. אמ אחרי כל זה המ לא הצליחו להתנחל בלבבות, צריכ לבחונ ממה עשויימ אותמ לבבות. • לצד הת כול מכניעת הממשלה והמשטרה לאלימות השמאל הגואה, הרי שההפגנות וההתפרעויות איששו את כל מה שחש נו ולא רצינו להאמינ. המלחמה על הזהות היהודית נוכחת יותר מתמיד. ה יפורימ מימי קומ המדינה, שבהמ התביישו ללכת עמ כיפה כדי לא ל פוג את הקריאות "דרו כל דו ", חזרו במהדורה מוגבלת אחרי רצח רבינ כשעוברי אורח דתיימ חטפו קללות ונא צות מאנשי שמאל חילוני. כעת מתברר שגמ אצל בני הדור השני והשלישי, ה טריאוטיפימ, הגידופימ והה תה כבימימ עברו, רק שהמ יותר מאורגנימ, יותר ממומנימ ויותר יצירתיימ. הטענות כלפי תקציב המדינה וה יוע לחרדימ, שבאות תמיד עמ האזכור של אי גיו מ לצבא, הנ כמובנ העמדת פנימ. אינ פק שהחרדימ חייבימ לעשות חשבונ נפש ולהשיב לעצממ ולציבור על השאלות עד מתי יימשכו הה תגרות והבורות ההשכלתית, ומתי למענ השמ ידרשו הרבנימ מהבטלנימ להתגיי לצבא. זה צודק וזה נכונ למדינה, אבל בעיקר טוב להמ. רק שזה כמובנ לא מה שעומד בב י מוטיבציית השמאל. האיבה כלפי ציבור המ תיישבימ ביהודה ושומרונ, שבניו לומדימ לימודי ליבה, מתגיי ימ ליחידות המובחרות, חלוצימ בבניית הארצ ובהקמת יישובימ בנגב ובגליל, מעורבימ חברתית בפריפריה ובשכונות מצוקה, מתנדבימ איפה שרק ניתנ, ממלאימ את פ לי האקדמיה ומנהלימ ע קימ לתפארת - מוכיחה שהתובענות מהחרדימ היא אמתלה. השמאל הישראלי מעדיפ לטרנ פר את אחיו החרדימ ולייבא במ קוממ ודנימ ואוקראינימ. הוא מקיימ תהלוכות שנאה ברחובות בני ברק, אבל רועד מפחד מלצעוד ברחובות אומ אל פחמ בדרישה דומה מהערבימ, שותפיו הפוליטיימ. השמאל החילוני לא באמת רוצה את • החרדימ בצבא. הוא לא רוצה אותמ בכלל. amnonzst@gmail.com מאבק חסר סיכוי הציבור הדתי-לאומי ימשיך להתנדב, לתרום ולהלקות את עצמו בשמאל ימשיכו לשכלל את הסטריאוטיפ והשנאה • לדעת אין עוד ציבור במדינת ישראל שפותח את ליבו כמו בני הציונות הדתית. ואם אחרי כל זה הם לא הצליחו להתנחל בלבבות, צריך לבחון ממה עשויים אותם לבבות אמנו ן שומרו ן shutterstock צילום: