שביעי

41 | 09.06.23 | כ' בסיון תשפ"ג | 541 גיליון זה, אולי חוצ מהפקקימ". מה רצית לעשות כשתהיי גדולה? "עד היומ אני לא קולטת שאני גדולה ואני גמ לא מתכננת לטווח ארוכ. רק בשישי בבוקר אני חושבת על מה מבשלימ לשבת. אז כשהייתי קטנה לא עניינ אותי כלומ, זרמתי להיות טנדאפי טית ביד המקרה. מה שכנ, לא רציתי להיות מורה כי אני בפו ט טראומה מהמ שהמ הפריעו לי לדבר בשיעור". מה מביך אותך? "לראות את עצמי על המ כ בראיונות מביכ אותי נורא. אני לא מרגישה טוב עמ איכ שזה עובר. זה תמיד מרגיש לי לא מ פיק מצחיק". מתי בכית לאחרונה? "בוכה מלא. בכי וצחוק זה אותו המטבע וה י מוגרפ של הרגישות שלי הוא בשיא. בשנימ האחרונות אני בוכה גמ מהתרגשות אבל פיגועימ גומרימ לי את הנפש. בכל פיגוע אני מייבבת נורא כשאני חושבת על האמא והמשפחה. זה ישר מתחבר לי לאבידה הפתאומית של אבי שנפטר בגיל צעיר. היעלמות פתאומית של אדמ אהוב זה מאוד קשה". מה המאכל שלך שהכי אוהבים בבית? "קציצות אדומות של בתא שושנה ועוגת שמרימ". איזו פאדיחה מביכה במיוחד קרתה לך בזמן האחרון? "אני ואוריה, בתי, היינו בתאילנד בקבוצה מאורגנת וה בירו לנו חזור ושוב שהתאילנדימ מאוד עדינימ ולא אוהבימ שנוגעימ ומתקרבימ אליהמ. באיזה רגע אחד באנו להצטלמ על רקע מאוד יפה ליד מזח, נעמדנו עמ כל הפוזה, ואז מדריכ תאילנדי נעמד כדי לכוונ את הקבוצה שלו והוא היה ענק וה תיר אותי בתמונה. אז נגעתי בו עמ הרגל בקטנה שיזוז והמבט שהוא נתנ בי... חשבתי שעוד רגע הוא זורק אותי למימ. זה היה מביכ נורא". מה גורם לך לקפוא? "שבנ אדמ פותח פה ג'ורה לידי. מה נ גר?". מה הסוד שלך לחיים טובים אחרי הגירושים? "מי אמר שהמ טובימ?... האמת שבלי עינ הרע המ טובימ מאוד... לא לשמור משקעימ. אחרי גירושימ זה טבעי להתקרבנ ולהתבא על מר גורלכ, אבל חשוב לתחמ את המ כנות בזמנ, וברגע שעוברימ את זה - לחייכ לעולמ, כי אנחנו אלו שאחראימ על הפרשנות של החיימ שלנו". מה החטא הקולינרי שלך? "קולה וכפית גלידה גולדה שלוש פעמימ ביומ אחרי האוכל". שבת עם אורחים או סוליקו עם המשפחה? "או עמ המשפחה או לבד. אינ לי אורחימ". מה היית רוצה לשנות בעצמך? "את הציפורניימ בידיימ. לקחתי הרבה דברימ טובימ מאבא שלי אבל זה היה מיותר". במי את מקנאה? "באנשימ שמצליחימ להכני את החיימ שלהמ לרשימות ועושימ וי. מעצבנ". איזו תכונה בעצמך את אוהבת וחושבת שהיא דוגמה טובה לילדייך? ״"אינטראקציה עמ אנשימ, הביטחונ שיש לי שהחיימ טובימ, והחיבור שלי עמ ה'". איזו עצה טובה קיבלת? "להתמקד בחוזקות שלי ולהיות בשליטה על ההוויה שאני נמצאת בה". איזה מערכון שלך קיבל הכי הרבה תהודה? "קבלת שבת. זה שהגבר נדבק לכי א... אנשימ מאוד הזדהו איתו. הכיפ שלי זה שנשימ אומרות לי שכל ערב שבת הנ נזכרות בזה וצוחקות. זה משמח להו יפ הווי הומורי טי לאישה ולמשפחתיות". אם לא היית סטנדאפיסטית, מה היית? "תפרנית". לאיזו מצווה את פחות מתחברת? ואיזו את אוהבת במיוחד? "אוהבת מאוד שבת - לנשומ, לנוח. מצוות שילוח הקנ אני פחות אוהבת כי נשארתי לבד בבית בלי הגוזלימ שלי...". אם לא באלקנה, איפה היית גרה? "ברמת הגולנ. הייתי שמ בשירות בנח"ל ויש לי המונ נטימנטימ למקומ הזה. או בית ליד הימ. בפנ יה שלי אני אעבור לכתוב שמ את הביוגרפיה של חיי". עם מי היית עושה סטנדאפ? "עמ אודי כגנ או עמ שחר ח ונ. יש להמ אנרגיה טובה והמ מלאי אותנטיות". מה נותן לך תקווה? "לא הרבה. כל השנימ הייתי מופיעה לכל הציבורימ בישראל ואני מרגישה שאני וחבת על הגב שלי את כל ה טריאוטיפימ, כלומר, אני בש ע. לא שייכת לשומ מיתוג, אבל בזכות חוש ההומור אני מתגברת על הפערימ בחברה כי כולנו אנושיימ וצוחקימ ב ופו של דבר מאותמ הדברימ. אז אולי זה כנ נותנ תקווה". לאן היית רוצה לחזור במכונת זמן? "לתקופה שרכבתי על טו טו כי אז לא בלתי מפקקימ". שבתות חורף או שבתות קיץ? "קיצ. שבת נכנ ת מאוחר ותכל' יש לי יותר מה לעשות בשישי מאשר במוצ"ש. הילדימ והנכדימ באימ והמ לא בורחימ בארבע אלא אני וחטת אותמ טוב טוב. בשבתות חורפ עמ הנר שאני מדליקה נרות אני מדליקה את ההבדלה. בשבתות קיצ בראשונ בבוקר אני קמה ושואלת, השבת כבר יצאה?". אילו הקרבות נאלצת לעשות בחייך? זה לא בתודעה שלי ביומיום, אבל כשהייתי צעירה הרגשתי שבגלל שאני דתייה אני לא יכולה להשתלב בפורמטים מסוימים שלא פתחו בפניי את השערים אליהם בגלל המגזריות איזה חוק היית מחוקקת בישראל? שסבתות יקבלו חופשת לידה