שביעי

41 | 16.06.23 | כ"ז בסיון תשפ"ג | 542 גיליון לחלקימ ה יפוריימ ולמדרשימ. יותר קשה לי להתחבר להוראות היבשות למצוות, בניית המשכנ ופרטי הפרטימ". מה המקום שאת הכי מחוברת אליו בארץ? "רמת אביב, שכונת ילדותי. אני תמיד מרגישה שכל העבודה שלי בעולמ היא לחזור לעצמי של לפני הקליפות, ואני תמיד מתגעגעת למקומ הפשוט והילדותי. אני כמו ארכיאולוג שמחפש עדויות בעבר, וברמת אביב שוכנימ ימני ילדותי בשבילימ וברחובות". מעשה טוב שעשית לאחרונה. "מיהרתי לרדיו והייתי באיחור, ופתאומ ראיתי איש גדול יושב על פ ל. הוא צעק לי 'גברת, יש לכ איזה משהו לתת לי?'. בדרכ כלל אני לא עונה, אבל עצרתי ונתתי לו שטר, ביקשתי ברכה והרגשתי שמחה". מה הכי מחבר אותך ליהדות? "היושרה שלה, היכולת שלה לדייק כל יטואציה. להיות תפורה למידותיי ולדרוש ממני להיות במקומ שלי באמצעות כלימ כלליימ". איך הכרת את בעלך? "בשידוכ הזוי, ממישהי שאני לא מכירה שניגשה ואמרה לי 'קוראימ לי אודל ואני מכירה את בעלכ לעתיד'. אני מ פרת את ה יפור בפרוטרוט במופע שלי". מה ישראלי בעינייך? "חוצפה. דוגריות". כוח-על שהיית רוצה? "לעופ. זה נראה לי כיפ, משחרר ונותנ פר פקטיבה לראות הכל מלמעלה". איזו מתנה קיבלת והשאירה בך רושם אדיר? מהחברה הכי 16 "עציצ שקיבלתי בגיל טובה שלי, שעד היומ אנחנו בקשר. בכרטי הברכה היו הוראות הפעלה, והייתי בתקופה פחות טובה בחיימ. הבנתי אז שהנתינה היא זאת שמוציאה אותכ מעצמכ, ויש לה יכולת להרימ. קיבלתי מתנות גדולות בחיי, אבל דווקא הדבר הקטנ הזה ברגע הזה נשאר חקוק בלבי". מה מפחיד אותך? "לשכוח. זה נוגע לי בכל מיני פחדימ קיומיימ. שיכחה היא אויב גדול וגמ הי ח הדעת". מה מעצבן אותך? "לחזור הביתה ולגלות שהבית תוהו ובוהו. אני הרבה לא בבית, וזה שאני נכנ ת ומגלה שהכל חיכה רק לי - זה מטריפ אותי". מתי בכית לאחרונה? "בפיגוע של משפחת די. ההלוויה של האמא והפרידה של הבנות ממנה ממש גמרה אותי". המאכל שלך שהפך הכי אהוב בבית? " יר ממולאימ עמ אורז ובשר". אילו הקרבות היית צריכה לעשות בחייך? "כאישה שומרת מצוות, זו הקרבה להיות בתקשורת, ההבנה שאני לא הולכת לשחק על הלוק והפרובוקציות הנשיות. יצא גמ שוויתרתי על כמה דברימ שלא היו מתאימימ. אני משלמת מחירימ של תגובות קשות והורדה של פו טימ, כי הדעות הנחרצות שלי לרוב איננ פופולריות. זה כאילו ויתור אבל ב ופ זוכימ בכל, כי מה שעשה אותי מי שאני, זה שהלכתי עד ה ופ על המ ר היהודי ופחות התפשרתי". ספרי על פדיחה מביכה במיוחד מהזמן האחרון. ”זה היה בפאנל של 'הפטריוטימ'. הרבה יותר קל לשבת בערוצ שבו כולמ לא מ כימימ איתכ מאשר במקומ שבו כולמ באותה דעה איתכ, ואז צריכ להבריק. בצורה מאוד לא אופיינית לי בטלוויזיה, השתמשתי במילה 'נבלות'. אני משתמשת בה בצחוק בחיימ לאנשימ שאני אוהבת. למשל, חברה שנמצאת בדיאטה ורזתה מלא, אני אומרת לה 'איזו נבלה'. אבל פה זה היה מחוצ להקשר ומאוד מפדח". מה הסוד שלך לשלום בית? "לה תכל על החלק שלי ולא על מה שהוא לא עשה. לדרוש מעצמי". מה החטא הקולינרי שלך? "חפי ות שלמות של שוקולד לבנ או חלב, וכל החלבי למיניהמ. אני אוהבת אוכל, זו האמת". מה את רוצה לשנות בעצמך? "ביקורתיות ושיפוטיות. לדונ לכפ זכות את ה'דנה' שבי". במה את משמשת דוגמה לילדייך? "החיפוש אחר האמת, גמ כשהיא לא מחמיאה לי". במי את מקנאה? "אשתו של הרב שלי שהיא כולה שלווה, רוגע, ענווה וצניעות, ואני מרגישה לידה לפעמימ כמו בבונ. אלוקימ, תעדנ אותי קצת". איזה חוק היית רוצה ליישם בארץ? "לימודי תניא מכיתה א' בכל המ גרות". איזה פוסט שלך קיבל הכי הרבה תהודה? ”ה רטונ שהעליתי מהרכב שלי נגד מצעד הגאווה לפני כמה שנימ. זה היה אחרי חמש שנימ ששידרתי ברדיו, ובשבוע אחד עוקבימ". 7,000- ל 2,000- עליתי מ מה היית עושה אם לא אשת תקשורת? "אולי עורכת דינ". איזו מצווה קשה לך, ואיזו אוהבת במיוחד? "קשה - כשרות. אני הרבה בתל אביב וקשה לדייק שמ. מצווה שאני אוהבת היא הפרשת חלה. זה רגע שהוא שלי והשמיימ פתוחימ. אני אוהבת את החיבור בינ הגשמיות לרוחניות, זה נוגע לי בכל החושימ". מה נותן לך תקווה? "הידיעה שלכל דבר יש יבה". דמות מהתנ"ך שאת מזדהה איתה? "חווה אמנו. היא נושאת בתוכה שתי דמויות: שכלתנית, עוצמתית ואשת העולמ, וגמ יותר נשית וביתית. אני מנ ה לחיות את המתח שבינ שתיהנ". לאיזו תקופה בהיסטוריה היית רוצה לחזור? "למעמד הר יני, לרגע של החתונה הגדולה". על מה את מתחרטת? ששמתי את הבן שלי בישיבה שהיא פנימייה. הייתי בעלת תשובה, לא הקשבתי ללב שלי ולא הכרתי את הפריבילגיה לבחור לבד. המעבר מהבית החם ללהיות לבד בגיל כה צעיר היה קשוח, ועד היום אנחנו מנסים לתקן פוליטיקאי שאת מעריכה ולא הצבעת לו? חילי טרופר. הוא מאוד אנושי וגם כשהוא מתווכח, אני מרגישה שהוא עושה את זה בכבוד