שביעי

16.06.23 | כ"ז בסיון תשפ"ג | 542 גיליון | 8 עמ עורכת דינ שנחשבת לאחת המובילות ישבנו השבוע בארה"ב. יהודייה במיטב שנותיה, שמגדירה את עצמה רפור מית. השיחה שהתנהלה בנעימות נגעה בנקודות מחלוקת וגמ ביקשה מענה לשאלה שהציקה לה בנוגע לחברה הקרוב אהרנ ברק. היא לא הבינה איכ ייתכנ שהוא הפכ לשנוא אצל כל ככ הרבה ישראלימ, הרי הוא איש מבריק וכל ככ נחמד? אחרי שאישרתי את היותו של ברק אדמ נחמד, ני יתי לתווכ את התחושה של רבימ מאיתנו כלפיו וכלפי מה שהוא מייצג. יפרתי לה על אלברט איינשטיינ. איינשטיינ היה פציפי ט שתיעב שימוש בכוח ופגיעה בבני אדמ, אבל הוא ייג את תפי תו המו רית והעיד על עצמו שהוא "פציפי ט מ ור, אבל לא מוחלט". איינשטיינ לא הלכ עמ אמונתו עד הקצה - ה כמה למות או להימנע מלוחמה, כאשר חיי חפימ מפשע מונחימ על הכפ. "במקרה שעומד מולכ אויב שרואה בה כחדת חיימ מטרה בפני עצמה, אינ להתנגד לשימוש בכוח", אמר. איינשטיינ מ פק הצצה למבנה נפשו של אדמ חכמ, שתפי תו המו רית נוצרת בהכרתו ומכוח דמיונו, ומאפשרת להבינ את עומק הת כול שלנו מברק, או את הוויכוחימ הבלתי נגמרימ שלנו. הרלטיביזמ המו רי לא נוח לנו. אדמ בעל עקרונות רוצה להיצמד אליהמ ללא פשרה. אמ יש עמדה מו רית נכונה, המבחנ שלה הוא במקרי הקיצונ ובנכונות לשלמ מחירימ עבורה. כל עוד אדמ מקריב את האינטר ימ האישיימ שלו, זה בהחלט עניינ של גדלות רוח, אבל מה קורה כשהמו ר מתנגש בשאלות של חיימ? שאלתי את הגברת: מה היית אומרת לו הייתה אפשרות להוריד את רוצחי האלפימ ממגדלי התאומימ לפני שהיו פועלימ? נניח שמשפטית לא היו בידינו ההוכחות, מה היית בוחרת לעשות? אנחנו כאנ ב יטואציה שבה עמ שלמ מדבר בשפה ברורה מאוד. השאיפה העמוקה המכוננת של ה ובבימ אותנו היא הש מדה. כבר דנו בדברימ הללו לעייפה, אבל אצל חלק מאיתנו המנגנונ המשפטי מ כל את היכולת לתפקד באופנ הגיוני. בו נימ קונ טרוקציות משפטיות מופתיות, אבל על הדרכ מ כנימ חיי אדמ. בונימ תפי ות דמוקרטיות נעלות, אבל בקצה ממתינ חי ולה של המדינה היהודית. אמ הולכימ עמ הרעיונ הדמוקרטי שחדל מלהתקיימ כשיטת ממשל והפכ ל'מו ר' עד ה ופ - אינ דרכ לעצור הגירת אזרחי העולמ אל הארצ הזו. אינ שומ מנגנונ דמוקרטי שיודע להגנ על המדינה היהודית היחידה מפני פלישת עמימ זרימ לתוכנו. אמ אנחנו מאפשרימ גיורי בזק, ב'כאילו' ובלי שנוצרת מחויבות עמוקה ורצינית לעמ ישראל, אנחנו מעמיקימ את הבור הענק שאל תוכו כולנו ניפול ב ופ. אנחנו זקוקימ למע רכת משפט חזקה, אבל שהשופטימ שלנו יהיו "שופטימ מ ו רימ - אבל לא מוחלטימ". אדמ זקוק להכרה שתחת רגליו עומדת קרקע יציבה שלא משנה מה - הארצ לעולמ תעמוד. אדמ מאמינ נועצ את תודעתו בהכרה שיש מנהיג לעולמ. הקדוש ברוכ הוא גמ ה'מקומ' עבורו. אבל מה יעשה אדמ שאיבד את ה'מקומ'? כפי הנראה, אינ לו מנו מלהמציא לעצמו מקומ חדש; נקודת עגינה אחרת. הרצונ במערכת משפט מוחלטת הוא רצונ עמוק שנוגע לקיוממ של בני אדמ. לא כי אינ דרכ אחרת להתנהל, אלא כי היא ממלאת צורכ • נפשי קיומי. קיומי עד הנכונות ללכת איתה עד ה ופ. Aaron@achay.org.il מה יעשה אדם שאיבד את ה'מקום'? אהרן ברק שאלתי את הגברת מארה"ב: מה היית אומרת לו הייתה אפשרות להוריד את רוצחי האלפים ממגדלי התאומים לפני הפיגוע, ונניח שמשפטית לא היו בידינו ההוכחות? 90 צילום: מרים אלסטר, פלאש הרב אהרו ן אגל־טל לחמש המילים האלה הצליח אלברט • "פציפיסט מסור, אבל לא מוחלט" שיעור לחיים לשופט בדימוס אהרן ברק • איינשטיין לזקק את תפיסתו וגאונותו