שביעי

23.06.23 | ד' בתמוז תשפ"ג | 543 גיליון | 36 "אנחנו בסכנה, ואם לא נעשה צעדים דרסטיים, המצב רק יחמיר". כפר ורדים כות, ערביות ודרוזיות, שנכנ ת לתוכ הכפר". ••• בכפר ורדימ, מועצה מקומית בתמיכת התעשיינ 1984- שהוקמה ב היהודי טפ ורטהיימר ז"ל, מתגו משפחות, רובנ המוחלט 1,900- ררות כ יהודיות-חילוניות. המועצה נתפ ת פלורלי טית ומכילה, אבל בעבר י רבו אנשיה לבנות מקווה טהרה לשי מוש המשפחות הדתיות, ועשו זאת רק לאחר שבג"צ אילצ אותמ לעשות זאת. אינ זו הפעמ הראשונה שהכפר הלי ברלי מתמודד עמ חשש משינוי אופי היישוב, עקב כני ת משפחות ערביות. כבר לפני כחמש שנימ, כשהתברר שרוב הזוכימ במגרשימ לבנייה בש כונת ההרחבה של היישוב היו ערבימ, העדיפו בכפר לעצור את שיווק הק רקעות. "מבחינה ערכית, ואני חושב שאני מייצג כאנ את הרוב הגדול של תושבי כפר ורדימ, כל אזרח של מדי נת ישראל מוזמנ להתגורר ביישוב שלנו. זו הנורמה", כתב ראש המועצה דאז, יונ יחיאלי. אחד התושבימ נתנ לעצמו קצת יותר חופש כשכתב: "הרי חרדימ לא רצו כאנ, כי 'זה ישנה את הצביונ'... מה בשכונה החד 50%- עכשיו? קרוב ל שה המ ערבימ. מה המ ר הכללי? מה יהיה צביונ החינוכ בגני הילדימ ובבתי ה פר? האמ אנו מגדלימ כפר ערבי בתוכ כפר ורדימ?". כעבור זמנ קצר נעצר שיווק שאר שכונת ההרחבה. 70- מגרשימ, ומתוכמ כ 120 "שווקו נרכשו על ידי בני מיעוטימ", מ ביר שמואלי, "וכרגע אני לא מאפ שר שיווקימ נו פימ, כי האיזונ כבר מתחיל להיות מופר". ראש המועצה מכוונ לאיזונ הצפוי בינ יהודימ לער בימ בהרחבה. אבל השינוי הדמוגרפי, שבעבר התמקד בשכונה החדשה בלבד, זולג עכשיו גמ לשכונות שבלב הכפר, דבר שמעורר חששות בקרב התושבימ הוותיקימ יותר. "התגובות הנ פחות נעימות וטו בות", מודה שמואלי. "היישוב הוא ליברלי ופלורלי טי, אבל עדיינ, כמות כזאת )של בני מיעוטימ; א"ג( מפירה את האיזונ, בוודאי כשזה בשכונה אחת מלוכדת. התושבימ לא מדברימ ברמת הפרט, אבל השיח הוא שבאימ הרבה בני מיעוטימ לכפר, וזה הופכ להיות לא פרופורציונלי". מקרקעי ישראל השקיעה הרבה כ פ 1,500- בהרחבות, ובנתה תשתיות ל . אנחנו לא 200- משפחות - לא ל משווקימ אותנ בגלל זה. מי שמתלו ננימ אלה ראשי הרשויות של המגזר. אצלמ לא מפתחימ הרחבות, ולכנ האוכלו ייה החזקה שלהמ עוברת לכפר ורדימ. זה אב ורד". ••• ביטול הטבת המ קשור במצב ה וציו-אקונומי הגבוה ביישוב, ולא רק בו, אלא גמ לאי ההכרה בכפר ורדימ כיישוב קו עימות. בלבנונ קצת פחות מודעימ לדקויות, ובפ ח האח רונ - כשארגוני מחבלימ ירו רקטות הופך דליל < " לא רצו כאן חרדים, כי 'זה ישנה את מתושבי 50%- הצביון', ומה עכשיו? קרוב ל השכונה החדשה הם ערבים. מה המסר? מה יהיה בגני הילדים ובבתי הספר? האם אנו מגדלים כפר ערבי בתוך כפר ורדים? לדבריו, החשש קשור בפערי תר בות, ולא בגזענות. "זו תרבות שונה, ומחר זו מערכת חינוכ אחרת ובתי תפילה אחרימ. יש לזה השלכות. מת ווכימ מדווחימ לי שאינ ביקוש של יהודימ, כתוצאה מביטול הטבות המ ובני המיעוטימ שרוכשימ בתימ. זה אירוע משמעותי מאוד ליישוב. רשות לגליל המערבי - גמ בכפר נשמעה אזעקה והתושבימ נכנ ו למקלטימ. "בעבר כבר נפלו אצלנו טילימ, וגמ באירוע האחרונ קיבלנו הנחיה מצה"ל להכני את כולמ לממ"דימ", מזכיר ראש המועצה. אז למה הכפר אינו מוגדר כיישוב קו עימות? "המרחק שלנו מהגבול עמ לבנונ 40 . מטרימ 40- ק"מ ו 9 עומד על המטרימ הללו המ אלה שמבדילימ בינ הטבות מ להיעדר הטבות. אנחנו עובדימ על הזזת קו היישוב באמצעות החלפת שטחימ, אבל המשנה ליועצת המשפטית לממשלה לא מאפשרת לשר הפנימ לחתומ על ה כמ כזה, ולכנ פנינו לבג"צ". ומה צריכ להיעשות כדי לשנות את המצב? צילום: א-לה כפר, ויקיפדיה