שביעי

30.06.23 | י"א בתמוז תשפ"ג | 544 גיליון | 10 ענבל רץ־גילמור סרבנות ממאירה שעד שמילימ אלו כולי תקווה ירדו לדפו , תצא אמירה ברורה ונחרצת מכיוונו של הרמטכ"ל כנגד תופעת ה רבנות. רבנות שהיא חיטה באיומימ, שלא לומר הצמדת אקדח טעונ לרקה של כולנו, מצד קבוצה של מילואימניקימ המנהלת מלחמה כנגד אזרחי מדינת ישראל, הציונות והדמוקרטיה. קבוצת ה רבנימ הזו פועלת בעידוד ובגיבוי של ראש האופוזיציה, יאיר לפיד, שאמר השבוע כשנשאל על עמדתו בנושא כי: "אני מבינ אנשימ שלא רוצימ לשרת בצבא של מדינה לא דמוקרטית". ובכנ הרשו לי לתרגמ לכמ: "הידד ל רבנות", זו כוונתו. לבושתנו, גמ הרמטכ"ל לשע בר, ח"כ בני גנצ, לא יוצא מגדרו לגנות ואפ קורצ לליבוי המחאה. שניהמ נישאימ ומהודהדימ על ידי התקשורת שבעצ מה משפררת את איומי ה רבנימ חדשות לבקרימ. הדיווחימ בנושא נשמעימ כמו מקהלת מעודדימ למצביא רומי שחזר מעוד כיבוש מעבר לימ. הקמפיינ הזה נמשכ כבר כמה חודשימ ולמרבה התדהמה נתקל בחומת שתיקה מצד הצבא. להבנתי, בתוכ הצבא דווקא מתקיימ שיח על התופעה החמורה, אבל שומ החלטה אופרטיבית לא ירדה לשטח, אפ רבנ לא קיבל מכתב המודה לו על שי רותו ומראה לו את הדלת, אחר בושה, החוצה. עובדה זו היא לא פחות ממדהימה. הרמטכ״ל מתמהמה ומהלכ בינ הטיפות בעוד י ודות המדינה מתערערימ. מחאת ה רבנימ, שיכורת הכח, מתח המקומיימ הפו BDS ברת לפעילי ה- עלימ מבפנימ ומבחוצ לפגוע בכלכלתה של מדינת ישראל. פוגעימ ביח ימ עמ הממשל האמריקאי ועושימ הכל כדי לק רוע עוד קצת את יהדות ארה"ב מאיתנו. והאויב? הוא צופה, ממתינ לשעת כושר, בוחנ בתעוזה את ערנותנו וממתינ בתק ווה וציפייה להתפרקותנו. לו ידע הציבור בישראל עד כמה חיזבאללה בצפונ לא מורתע הוא כנראה היה מתקשה להירדמ בלילה. לצערי, לחו ר ההרתעה בגזרות האחרות הציבור כבר מודע היטב ובכאב. הרמטכ"ל חייב היה לפעול כבר לפני מ פר חודשימ כשקמפיינ השקר בדבר הפיכה משטרית המדומיינת יצא לדרכ. כבר אז היה ברור, לכל מי שיש לו מעט ביקורת עצמית, שהגרעינ הקשה העו מד בראש ההפגנות, בהנהגת אהוד "מרי אזרחי" ברק, לא באמת דואג לגורלה של הדמוקרטיה, אלא מוכוונ מלא מלא להפלת השלטונ. מטרה לגיטימית לכשעצמה, אבל רק כשאינה מלווה בפעולות לא חוקיות. כי כשהיא הולכת למחזות המרי האזרחי והפגיעה בביטחונ מדינת ישראל היא מא בדת באחת את הלגיטימיות. את ה"אנשימ האחרימ" שלקחו את החוק לידיימ כינה השבוע הרמטכ"ל: "טרור לאומני". מדוע נמנע הרמטכ"ל מלהגיב? האמ הוא חושש מהעליהומ של אותה קבוצה הרודפת כל מי שלא מיישר קו? האמ הוא תמ חלש או שהאירוע גדול עליו? כל אחת מה יבות מייאשת בדרכה. שתיקתו פוגעת באופנ אנוש בצה"ל ובאמונ של קמפיין הסרבנות נמשך כבר כמה חודשים, ולמרבה התדהמה נתקל בחומת שתיקה מצד הצבא. אף סרבן לא קיבל מכתב המודה לו על שירותו ומראה לו את הדלת. עובדה זו היא לא פחות ממדהימה העמ בפיקוד הבכיר.לוחמימ רבימ חשימ שנחצה פה קו אדומ וצה"ל, באי תגובתו, לקח צד בוויכוח הפוליטי. חיילימ חוששימ שלא יקודמו בגלל עמדותיהמ ומ פרימ על תחושה קשה של פרימת הלכידות. מתפללת שהרמטכ"ל יתעשת, אבל אמ לא אז יש מעליו שר ביטחונ וראש ממשלה. וחשוב להדגיש כי במשמרת שלהמ איומ ב רבנות הפכ לעניינ שבשגרה. היומ, מול כל חוק, רפורמה או אפילו שינוי ולו מינורי ביותר כמו שינוי עילת ה בירות בנו ח השופט נעמ ולברג, מתייצבת ה רבנות. הגיעה העת לעקור את הקלקול הזה מיד תוכ נקיטת ענישה מחמירה לכל גילוי רבנות. ולהתחיל לשקמ מיידית את • הביטחונ והחו נ הלאומי שלנו. inbal.ratz.gilmore@gmail.com מאיימים באי התנדבות. פעילי אחים לנשק מול ביתו של יריב לוין 90 צילום: יונתן שאול, פלאש