שביעי

30.06.23 | י"א בתמוז תשפ"ג | 544 גיליון | 34 מצווה מיוחדת לעלות לארצ ולה תיישב בגליל, בנגב וביהודה ושומ רונ, או שגמ במגורימ בת"א וירו שלימ מקיימימ את אותה מצווה. הוא אמר לי 'הכל שטויות. תעלה 10,000 לארצ ותקימ מפעל שיע יק איש. זאת המצווה הגדולה ביותר'. נפלה לי הל ת. זאת הפעמ הראשו נה ששמעתי רב שמדבר על כלכלה ופרנ ה. אז קיבלתי החלטה לעלות לארצ, ולהקימ ע ק שיפרנ אלפי אנשימ". עמ תומ לימודיו בישיבה, הוא שב לארה"ב ולאחר ש יימ את לימודיו האקדמיימ עלה עמ רעייתו. אייזנברג הוא מחלוצי תעשיית ההייטק ביש 25 ראל, ולפני שש שנימ התברג בינ אנשי הונ ה יכונ המצליחימ ביותר ברשימה שהרכיב 'פורב אירופה'. מרכז ע קיו נמצא במשרדימ בת"א, אולמ פעמ בשבוע הוא מגיע למש רדימ ששכר בירושלימ. משמ, כמי שבתחילת דרכו בארצ לא ליקק דבש, הוא מנהל פעילות כלכלית חברתית, במטרה ל ייע לחברה לה תעצמ מבחינה כ פית. "התחלתי לעבוד בחברה לייעוצ פוליטי מבו טונ, שנשכרה על ידי הזרוע הפוליטית של ממשל קלינ טונ. הייתי צוציק שיודע עברית, וזה היה יתרונ, אבל לאחר שפיטרו אותי, הייתי מובטל במשכ כמה חודשימ ולא התקבלתי לשומ עבודה. "היינו זוג צעיר עמ ילדה קטנה, ורציתי להישאר בארצ. לא הייתה לי ברירה, אלא להקימ חברה שבה משכ התגלגלה להיות וג של בנק השקעות לעולמ ההייטק. לא באמת הבנתי בהייטק וגמ לא בבנקאות, אבל ברוכ השמ, בועת הדוט.קומ המפור מת הפכה אותי לבר מזל. אז כל אדמ נראה גאונ בעולמ ההייטק... התפוצצות הבועה לימדה אותי של עולמ הכלכלה יש מעגלימ. הבנתי שלפעמימ צריכ יותר מזל משכל, וגמ הרבה יעתא דשמיא". שהרב 10,000- עמדת ביעד ה עמיטל הציב לכ? "אני לא יודע", הוא אומר בחיוכ, "בהייטק זה נמדד בצורה שונה, כי אתה מקימ, מנפיק ומוכר חברות. אבל בהחלט הייתי שותפ למיזמימ שפירנ ו בכבוד הרבה מאוד אנשימ". "אין יזמים דתיים-לאומיים" הלימודימ בישיבה, מעיד אייזנברג, יפקו לו ערכ מו פ בעולמ הע קימ - במיוחד בהיבט הערכי והרצינות שחווה בלימוד התורה. לטענתו, הר צינות הזו אינה חזקה מ פיק בציונות הדתית, שגמ עליה יש לו לא מעט ביקורת. "רצינות בלימוד התורה זה משהו שקשה למצוא היומ בציונות הדתית, וזה צריכ להדיר שינה מעיני מנהיגיה ומחנכיה". דברי התוכחה המגזרית שלו לא נעצרימ רק בעולמ לימוד התורה. מהלקוחות מחזירימ מוצר 30%- "כש לחנות, צריכ לעשות ריקול. לכנ, העובדה שכמעט שליש מבוגרי החינוכ הדתי-לאומי לא ממשיכימ לחיות על פי ערכימ דתיימ-לאומיימ, זו נורת אזהרה לקיומ חשבונ נפש בחינוכ הממלכתי-דתי. באופנ כללי, נראה שבציונות הדתית אינ מ פיק הבנה של העולמ. הממשק בינ בוגריה לבינ מגזרימ אחרימ, ובכלל לעולמ הרחב, לא מ פיק חזק. זה בעוכרינו". הציבור הדתי אוהב לדבר על 'המקפ המחבר' ועל ככ שבניגוד לחרדימ ולחילונימ, הוא נמצא גמ בעולמ התורה וגמ בעולמ המעשה. את הביקורת הזאת אתה מעביר דווקא על הציונות הדתית? "מה שאתה אומר הוא נכונ, בעי קר בצבא. בשאר הדברימ, זה יפור שאנחנו מ פרימ לעצמנו. למשל, בעולמ הטכנולוגיה אני רואה מעט מאוד כיפות רוגות. אינ כמעט יזמימ דתיימ-לאומיימ. חרדימ דווקא יש לא מעט. אנחנו לא מ פיק מכירימ את עמ ישראל ובכלל את העולמ". איכ לדעתכ תיגמר המחלוקת על הרפורמה המשפטית? "מה שקורה עכשיו מפיח בי אופ טימיות. אני חושב שיש התכנ ות להבנה שהמרכז - כלומר, המדינה - צריכ לתת את הטונ ושאנחנו צריכימ להגיע לה כמות. א ור שאחד הקצ וות ינצח, א ור שהמאבק הזה יוכ רע לכאנ או לכאנ. רוב הציבור רוצה ה כמה. זה עמ ישראל, וזאת הברכה • שלנו". ומה עם הדברים החשובים באמת? שר המשפטים יריב לוין 90 צילום: יונתן זינדל - פלאש הקצוות אחד אנחנו מנסים לאפשר לחקלאים להתפרנס בכבוד, למרות הפשיעה החוגגת. מה שקורה כאן הוא בושה וחרפה. זו אוזלת יד של המדינה. הממשלה החדשה פועלת פחות בנושא הזה מממשלות קודמות